|
כל המשוררים שנסעו
לפריז וחשו לפתע אילמים
וענוגים: שירי בתי מלון
מעל רחובות אפורים
רווי גשמי ניכר ונשים יפות
לא מכבר חשבתי, אסע גם
אני, על כבש המטוס
כבר אתחיל
ללהג חרוזי זרות אמסטרדמים
שגורים בפי
כמו דיסק מושחל לסטריאו
יפני מבריק-
מנגן
שוטר במדיו הכחולים
הוא מוטיב
אני חוזר על עצמי
דרור על חוט חשמל
מתחרז במשגל
של דיירי המלון.
מדגישים בזוגיותם
את בדידותי |
|
|
למה אתה שואל רק
על אבא, יש
אנשים שאמא שלהם
ערו, אז מה, מזה
לא אכפת לך?
אחת, בתגובה
לאפרוח ורוד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.