שתיים

רוצה לבכות
רוצה רק לצרוח
לדפוק את הראש בכל הכוח

אחת שרוצים אחת שנמצאת
בוכים ובוכים המציאות לא משתנת
משתגעים ורוצים מפה רק לברוח
צורחים לעולם וממשיכים לברוח

קורעים את הראש
קורעים את הלב
הכל מלא דם
הכל כבר כואב

ממשיכים עוד לקרוע חתיכות מהכל
בתקווה שתשובה אולי נמצאת שם בטחול
הכל כבר פתוח הכל כבר כחול
והתשובה לא מסתתרת בטחול

משתגעים מכאב ורוצים רק לצרוח/לברוח
אבל הכל ממשיך לרדוף אחריך בכוח
קורעים את היד מורידים איזו רגל
התשובה לא נמצאת - היא מוחבאת שם בסתר

מתחננים לתשובה מכל מי שבא
אבל הם רק נותנים מבטים מוזרים
ואחרי שמבינים בדרכם ממשיכים
בלי שום עזרה - בלי טיפ להמשך
ממשיכים בדרכם בצער וכאב

ואני פה תקוע באמצע הצומת
מסתכל לצדדים חסר אונים
מביט לפעמים בעוברים ושבים
אבל הם רק מפנים את הראשים

קורע הכל חתיכה חתיכה
התשובה לכאב אולי נחתכה?
מבקש מעצמי רחמים וקצת נחת
אבל אין כבר לב שיספוג ויתן
הוא התפוצץ, נקרע, התדומם

ועכשיו הכאב רק ממשיך לזרום
בלי מעצורים בלי לעמוד שניה דום
כמעט מתפרק, לא יכול כבר יותר
מסתכל לחלון במבט מוותר

אוהב וכואב לא רוצה עוד לסבול
האחת מנחמת השניה מענה
אפילו שזה בלי כוונה

מסתכל למעלה בתקווה אחרונה
אולי הברק יביא לי תשובה

מעונה וחבול רוצה קצת לנוח
לתת ללב את פצעיו ללקק
את הדם השותת, חתיכות לאחות
פשוט להבריא לקבל עוד כוחות


אחת

האחת שפוגעת בלי כוונה
כבר לא יודע מה לעשות איתה
לא רוצה לפגוע בה

אבל המצב להמשך לא יכול
הכאב כה קורע הכאב כה גדול

אוהב אותה יותר מהכל
לא יודע למה, אין הסבר, לא לשאול

היא אהבה לא מחזירה
לא מבינה שלא מצליח לשחרר אותה
זה לא בכוונה שאותה אני מחזיק
ניסיתי לשחרר אבל לא יכול זה מזיק

הכל כבר כואב והיא לא יודעת
מסתכלת מהצד ועוד חתיכה היא קורעת
לא יודע כבר מה לעשות
כלום לא מצליח להתאחות


הכל מתפורר, נופל בלי שליטה
והיא כמו תמיד רק מביטה
לפעמים מתרחקת, מסרבת, דוחה
בבקשה אני רוצה קצת מנוחה