לא רחוק מצמת גהה, לא רחוק מכל המשוגעים
יש מקום אחד, מקום נחמד,
מקום שבו אפשר ללכת על כוכבים.
שנים שהיינו באים לשם, שנינו בחושך
מסביב מגדלי זכוכית מתים
וכשכל אנשי הקריירה ואנשי השפע כבר רדומים
את היית פותחת לך בקריירת ריקוד פרטית שלך, וואלס על כוכבים.  


ואת היית כאן ובעוד אינספור יקומים מקבילים
ועינייך המאירות היו שולחות את אורן הבוהק, למרחק של אלפי
שנים
והיית מתמכרת בהנאה לצעדים היחפים, היית מתמכרת בהנאה לוואלס
עם כוכבים.

את אוהבת לחייך אליהם, את אוהבת לשיר להם שירים
רק הם מבינים אותך, אפילו שהם טיפה רחוקים
ויש שם כל כך הרבה מהם שזה אי אפשר לספור
הדובה הזקנה ואנדרומדה היפה וקנטאור עם לב טהור.

"תסתכל" היית צוחקת ומצביעה עליהם בהנאה
"יש שם כוכב קטן, של נסיך אחד, נסיך עם שושנה"
"אני רואה אותו מנופף אליי בידו, אני רואה אותו מעיף
עפיפונים"
"תכתוב לאנטואן שזה בסדר, תכתוב לו שהנסיך שלו רוקד וואלס בין
כוכבים"

לא רחוק מצמת גהה, לא רחוק מכל המשוגעים
יש מקום אחד, מקום נחמד,
מקום שבו אפשר ללכת על כוכבים.
והיום אני בא לשם לבדי, כשאנשי הקריירה עדיין ישנים
ואני מרים עיניים ורואה אותך, בין הדובה, אנדרומדה,
הקנטאור והנסיך עם העפיפונים
רוקדת לך לנצח, רוקדת וואלס של כוכבים.