שרפים ערומים מחוללים בפראות,
אוחזים בבשרו הקרוע של אל
אשר רקח שנים של רגשות נחיתות.
שלמות בהתגלמותה, הטבע האנושי,
כיצד זה חושבים שישנה דרך אחרת?
וותרו אתם על אנושיותכם תמורת קיום
סטטי עם שאיפה לאידיאל בדוי, דהוי.
שרפים ערומים, עיניהם בוהקות.
הם מודדים קישוטים של שלטון מלכות ישן.
מתבשמים, מתענגים, ניתז עוד מעט דם!
לא נורא- הדם, לא בכזו קלות ייאבד, יקר
הוא לנו, נוזל מאלחש. אל תהיה ממנו חושש. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.