[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







תמר רודס
/
פרק 6 - הפירוק

לאט לאט התחלנו להתפרק, בלי לשים לב אפילו, התפרקנו לקבוצות
קטנות בתוך הזולה, סלע ואמיר, תומר ואדר, אדר ובטי, מושינסקי
ותמר ואני, אני הרגשתי שייכת לכל הקבוצות, נקרעתי בין כולם, זה
עשה לי רע, מצאתי את עצמי פשוט לבד כל הזמן, כי לא רציתי לקפח
אף אחד, אז קיפחתי את כולם.
הייתי מדברת עם אמיר עד השעות הקטנות של הלילה, על תמר כמובן,
הוא סיפר שהיא מושכת אותו באף, ושהיא מגעילה ומניאקית ושכל כך
לא בסדר מצדה לעשות את זה, ידעתי שהוא עדיין מאוהב בה, למרות
שלפעמים הוא הכחיש. יום אחד אני ותמר באנו אליו, אני אמרתי לה
לבוא, רציתי לשדך בינהם בחזרה, אמיר היה כל כך שבור פשוט לא
היה לי פתרון אחר, אז שיחקנו קצת מונופול, ואז עשיתי כאילו יש
לי התקפת אסטמה וירדתי למטה "לשאוף אוויר".
כשחזרתי שניהם היו על המיטה מחובקים, אמיר אמר לי שהם התנשקו,
תמר אמרה שהם התנשקו צרפתית, אחר כך אמיר דיבר איתה באייסיקיו,
ומה שהיא אמרה לו זה שהיה נחמד וכיף לה שאוהבים אותה, אבל היא
לא אוהבת אותו, היא אוהבת את סלע.
אמיר היה עצוב כל כך. הוא עוד פעם התחיל לכעוס, הוא שם לב
שכולם דורכים עליו, שהוא נחמד ואף אחד לא נחמד אליו חזרה, אז
הוא נהיה מניאק, הוא רצה להיות כמו אדר, כמה שנאתי את אדר.
היה יום ספורט, אף אחד לא רצה ללכת, אז עשינו פיקניק, הבאנו
טים טאם, תותים, קצפת, תה, פירות, סתם עוגיות עם פרצופים
נחמדים ועוד כמה דברים טעימים, ישבנו ואכלנו. כשסיימנו התחלנו
להשתולל, להנות, להתפרע, היה כל כך כיף, היינו ליד אגם כזה
בפארק הירקון, התחלנו להשפריץ אחד על השני מים, יצאנו משם
רטובים כמו כלבים משוטטים בחורף.
אותו יום אמיר היה הכי מניאק שבעולם, הוא אף פעם לא התנהג ככה,
פשוט רציתי לא להכיר אותו, ראיתי את אדר מול הפנים שלי וזה
הגעיל אותי כל כך, חשבתי שנפטרתי ממנו.
אפילו לא אמרתי את זה, פשוט ישבתי עם פרצוף חמוץ ולא התייחסתי
אליו, הוא ביקש סליחה, אז סלחתי לו, ואז הוא התחיל להשתפר, אבל
הוא עדיין היה מניאק לתמר, מסכנה היא אפילו לא יודעת מה היא
עשתה. הפרדה בין בנים לבנות, בנים עם אמיר בנות עם תמר, ואני
תלויה באמצע.
פתאום מצאתי את עצמי, עם בטי, רק עם בטי, בהתחלה זה אולי באמת
היה קצת כדי לראות את אדר, אבל אחר כך באמת התחלתי לאהוב אותה,
בכלל לא רציתי לראות את אדר.
הם היו שכנים, והוא תמיד היה בא להציק לה, פתאום זה התחיל
להיות שכל פעם שהוא בא גם אני נמצאת שם, כאילו לקחתי לו אותה,
ראיתי שהוא מתחיל לכעוס, הם כל הזמן רבו, פתאום הם התחילו
להתנהג כמו שני מבוגרים, ונעלבו אחד מהשני, ונפגעו אחד מהשני,
ונהנו אחד מהשני, ואהבו אחד את השני, ואני לימדתי אותם את זה,
הם לא יודעים את זה, אבל טוב, לא נורא, העיקר שהצלחתי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
צריך לחיות כל
רגע בתחושה שאתה
לוקח את הביס
האחרון בתפוח
החיים.

רק חבל שבסוף
התפוח נזרק
לפח...


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/3/03 10:43
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
תמר רודס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה