אנשים מסתכלים עליי שאני מזיין. אני בטוח.

בטוח?

מאה אחוז! הם נכנסים לי לפרטיות, בודקים איך העניינים,
והולכים.

יא אללה.

כן אני יודע. קוסאמק. הקטע הוא שאני גם בטוח שהם לא מרוצים.
אני רואה את זה בפרצופים שלהם.

אתה לא מרוכז בזיון?

זאת בדיוק הבעיה. בוא אני אסביר לך, אנשים זה עם ביקורתי. אתה
לא יכול להיות בטוח בזיונים שלך, אתה לא מרגיש בנוח שאתה יודע
שהם מסתכלים, שהם בודקים, ואתה אף פעם לא יודע אם הם מרוצים,
יכול להיות שברגע שהם יוצאים מהחדר הם אומרים לעצמם "בואנה, זה
זיין מחורבן, הוא לא נכנס למקומות הנכונים, הוא בא בגסות, אין
לו מושג במה שהוא עושה" ושטויות כאלה. הם יכולים לדפוק אותך על
כל דבר!

למשל?

למשל על טועויות! כולה עשית טעות, הלכת מהר מדי, לא שמת לב,
קורה לא? אז על דברים כאלה, לך תדע מה החארות חושבים.

איך אתה יכול להיות בטוח שהם לא מרוצים?

שמע, אני לא בטוח מאה אחוז, אבל אתה יודע איך זה שמזיינים.
בהתחלה אתה נורא מרוצה, ואתה נורא נהנה שאתה עושה את זה,
ושגמרת, אתה בכלל באופוריה. אבל אז, כשאתה רואה אותה לידך,
מאיפה לך לדעת אם עשית את זה טוב או לא? אם באת כמו שצריך מתי
שצריך, אם הבאת לה אותה כהוגן, ואתה לא יכול לתקן, כי זה רק
יתגרע, יש כזאת מילה יתגרע?

לא יודע, נו תמשיך

אז אתה לא יכול לתקן את מה שעשית, למה זה רק יתגרע, ואז בכלל
נדפקת. אז זה מלחיץ כל הקטע של אחרי. אז שאנשים באים
ומסתכלים??
זה משלש את הלחץ, כמעט גורם לך לרצות לוותר על זיונים

אבל אי אפשר בלי, נכון?

נכון מאוד. לא משנה איפה אתה, מי אתה, וכמה הזין שלך ארוך,
תמיד אפשר לזיין.
אחרת למה בכלל לצאת מהבית?