"אני אהיה המורה המחליפה למחצית" אמרה.
המורה הקודמת, הכלבה הנאצית, הלכה לחופשת המלטה אז הביאו חיה
אחרת להחליף אותה.
היא הייתה ממש גבוהה! עם שיער קצר, משקפים ענקיות ואף ארוך...
היא ניראתה כמו בת יענה...מהאלה שרואים בסאפרי ונותנים להם
במבה מהמכונית...
היא הייתה נחמדה והכל (זאת-אומרת, ביחס לקודמת היא הייתה
מלאך!)...אבל היה בה משהו משונה במיוחד...
כל פעם שהיא הייתה צריכה לזכור משהו היא הייתה הולכת שלושה
צעדים אחורה ושניים קדימה.
אני ומורן צחקנו...אמרנו שבטח היא חייזרית וככה היא אוספת מידע
לעצמה...
היא גם התקרבה אלינו ממש ממש קרוב כשהיא דיברה איתנו, כאילו
שהיא הולכת לאכול אותנו או משהו.
אולי זה רק אנחנו, יכול להיות שמאז הסיפור המפורסם עם הכלבה
נהיינו פראנואידים.
"להקשיב!" היא אמרה למורן והתקרבה אליה קרוווווב קרוב קרוב.
היא הוציאה משהו שאמור להיות ספוג משקית ניילון קצת חללית
ומחקה את הלוח.
"מישהו לא הכין שיעורי-בית?" היא שאלה ועברה בין כל התלמידים
תוך כדי זה שהיא עושה את שלושת הצעדים אחורה-שניים קדימה שלה.
כשהיא גילתה שאני ומורן לא הכנו שיעורים היא קראה לנו לשיחה.
נכנסנו לחדר שעל השלט שלו היה כתוב "english teachers onley"
והוא היה מלא בספרים, מחברות וצנצנות שהיה בהן משהו שניראה כמו
שלשול סגול.
היא הציעה לנו קצת מהשלשול הסגול וסרבנו בנימוס. "יופי, יותר
בשבילי" אמרה בעוד היא בולעת את כל הצינצנת השלמה...
אפשר היה לראות את הצנצנת יורדת במורד גרונה דרך צווארה הארוך
והדק.
אני ומורן היינו שותקות לכיסא. היא חייכה ואמרה שעוד נתרגל
לזה.
ניא הטיפשה להו על אי הכנת השיעורים ובלה בלה בלה...
היינו בטוחים שהיא איזה מוטציה או מפלצת כמו בסיפורים של
צמרמורת.
אבל במשך המחצית לא היו שום מקרים בלתי מוסברים, או ילדים
שנעלמו בצורה מסתורית אז הנחנו שהיא סתם מוזרה...
הרי יש אנשים מוזרים בעולם, לא?

מה שלא ידענו הוא שצדקנו בהנחה הראשונה שהייתה לנו לגביה...
ביום שעזבה דיווחו על עב"ם שריחף מעל העיר...
המסקנה שלנו,

Don't even try to understand your english teachers... They
will surprize you...