(שלושה אווזים שמנים, יושבים על ערימת קש ומתלחששים בינים.
לפתע נכנס משה, לבוש בגדי איכר)

משה: טוב, יאללה חברה. ללכת לישון. מחר שחיטה, צריך לקום
מוקדם.
האווזים: אוי! נו! רק עוד קצת. בבקשה.
איכר: לא. אתם תהיו עייפים, ואתם יודעים שצריך לשחוט אתכם
כשאתם בהכרה.
אווז א': טוב נו, חברה. בואו נלך לישון.
אווז ב': איזה חננה!
אווז א': למה חננה?! אחרי שהוא התייחס אלינו כל כך יפה, אתם
עושים לו דווקא?
אווז ג': (שר) אווזי החננה! אכל אתמול בננה!
אווז ב': ותירס!
(כולם, חוץ מאווז א' צוחקים)
משה: טוב נו. נשב קצת. בסה"כ, בילינו כל כך הרבה זמן ביחד.
(מתיישב על ערימת קש).
אווז א' (לוחש): מוכנים?
אווז ב' (לוחש): שלוש ארבע ו...
האווזים (שרים): משה, משה אתה האיכר. משה, משה, כמוך אין בכפר.
משה, משה, דואג לנו תמיד, משה, משה, נאהב אותך תמיד.
(משה מנגב דמעה מהתרגשות)
אווז ב': אווזי! השורות האחרונות נגמרות באותה המילה.
אווז ג': כן, יא שכל של ברווז אחד!
משה: הי! בלי להעליב. (פונה לאווז א') זה היה שיר מאד יפה.
אווז א': תודה.
משה: תרשו לי להגיד לכם ש...(מתפרץ בבכי) אתם הייתם האווזים
הכי טובים שלי. תמיד היה לי קשר אישי עם כל אווז ואווז, אבל
אצלכם... זה... זה היה משהו מיוחד. (פונה לאווז א') איך שניגשת
למכונה (צוחק), אתה לא ידעת איך לאכול את זה! ואני הובלתי את
הפה שלך, והתחלת לבלוע. (פונה לאווז ב') ואתה, מהרגע הראשון
היית שובב. לא רוצה לאכול, בורח מהתאילנדי.
אווז ב': עשיתי לו צרות. איך קוראים לבחור?
משה: מאיפה לי לדעת? אבל הכי הרבה צרות (פונה לאווז ג'), אתה
עשית לי. תמיד מנקר אותי כשאני מתקרב, מארגן מרד. אבל בסוף -
כולכם התיישרתם.
אווז א': יש ברירה?
משה: איזה יופי... טוב. די עם הסנטימנטים. עכשיו באמת לישון.
(פונה לצאת)
אווז ג': משה!
(משה מסתובב.אווז ב' מוציא מתוך ערימת הקש, שמיכת פוך, עם
סרט)
משה: בשבילי? (האווזים מהנהנים) אוי, תודה. (לוקחת את השמיכה),
פוך אווזים טבעי. אני אחשוב עליכם כל פעם שאני אשן איתה. (מחבק
את אווז א', ב' ו-ג'). יהיה לי קשה בלעדיכם.
אווז א': לא נורא. יבואו אחרים.
משה: זה תמיד מרגש מחדש. לראות מחזור הולך. זה הרי הילדים שלי.
(פונה לאחור) טוב, עכשיו באמת, לילה טוב.
אווזים: לילה טוב, משה. לילה טוב.
(משה יוצא. האור כבה).
אווז א': איזה מזל שיצא לנו משה. תאר לך, שהיינו נולדים
במדינות שאסור בהם לפטם אווזים.
אווז ב': נכון. איפה תמצא יחס אישי כמו כאן?
אווז ג': תגיד, השחיטה, זה כואב?
אווז א': אין מה לעשות. חוק הטבע. שרשרת המזון.