[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







טאו טאו
/
חטאים קטנים

השעה היתה כבר שלוש שעות לאחר חצות, בחוץ התחיל שוב לרדת גשם.
סם הסתכל על רחובות לונדון נשטפים בגשם של אמצע פברואר, היה
משהו רומנטי בגשם הלונדוני, כמו הקול של בילי הולידיי. קוראים
לו סמואל אבל בשכונה, בת"א, כולם קראו לו סמי ועכשיו כאן
בלונדון פשוט קוראים לו סם. שעשעה אותו המחשבה שככל שהוא מתבגר
השם שלו רק הולך ומתקצר. הוא הסיט מבטו אל עבר הדירה החדשה
שלו, חדר וחצי ברחוב אוקספורד שבמרכז לונדון, ספה ששימשה גם
מיטה, כורסא, שולחן ועליו כמה מגזינים של מוזיקה ומערכות
סטריאו. שאר הדירה היתה מלאה קופסאות קרטון שעדיין לא נפתחו
בגלל המעבר. הוא ניגש לארון שמעל הכיור והוציא לעצמו בקבוק של
מרטיני, הוא אהב לשתות אותו עם פלח לימון והמון קרח. סם מעולם
לא היה שתיין אבל בלילות חורף שכאלה הוא קיווה שאולי השתייה
תעזור לו להירדם.
הוא ניגש למערכת הסטריאו והדליק אותה. היתה לו מערכת ישנה של
חברה בריטית בשם NAD, גדולה ואפורה, מסוג המערכות שיודעות
להפוך תקליט ג'אז לישיבה בתוך מועדון אפלולי, רק אתה והנגן.
הוא ניגש אל הארגז שבו היה אוסף התקליטים שלו ובחר משם אחד.
הוא בחן את התקליט במבט שואל, שם אותו על הפטיפון והניח עליו
את המחט.
סם הציב את הכורסא מול החלון, ניגש למטבח, לקח את בקבוק
המרטיני איתו והתיישב. קול החצוצרה של צ'אט בייקר בקע
מהרמקולים הישנים, מעט חורק אבל אמיתי עד כאב. "חטאים קטנים"
כך קראו לקטע. זה היה תקליט נדיר מאוד שקנה בלונדון לפני 22
שנים כאשר נסע לראשונה לחו"ל, מיד לאחר שסיים את הצבא. הוא היה
אז ילד ולא ידע עדיין מה צופן לו העתיד.
הוא וארז, חברו הטוב ביותר, טיילו ברחבי לונדון, חקרו אותה
שתי וערב - מבלים, נהנים ופשוט מחפשים את מזלם. סם וארז התהלכו
להם ברחבי לונדון ובאחד הימים הגיעו לסמטת קודרי'ג, הם התיישבו
על ספסל ונחו להם אחרי יום שיטוטים מעייף. לאחר כמה דקות של
ישיבה, גשם החל לרדת, גשם לונדוני אופייני, טיפות קטנות
ומרטיבות אבל לא מעצבנות אלא אפילו נעימות. לאחר כמה שניות
התנער ארז מהחולמניות שאפפה את שניהם.
"בוא נכנס לאחת החנויות עד שהגשם יחלוף."
סם הביט בו במבט עייף ושניהם נכנסו לחנות הראשונה שראו. חנות
תקליטים, אך לא הם אלה שמשכו את תשומת ליבו של סם. החנות היתה
קטנה, עם כמות גדולה יחסית של תקליטים. מוכר זקן דיבר עם לקוח
בסוף החנות ומאחורי הדלפק עמדה הבחורה היפה ביותר שראה סם
מימיו. הבחורה, מוכרת מן הסתם, עסקה בעטיפת תקליטים חדשים. ארז
החל להסתובב בחנות ומדי פעם בחן תקליט זה או אחר. סם הלך לסוף
החנות ופשוט בהה במוכרת. לאחר כמה שניות ניגש אליו המוכר הזקן
ושאל אותו אם הוא זקוק לעזרה, לסם לקח כמה שניות כדי להבין
שהזקן פנה אליו.
"No thank you, I'm just looking"
"Are you looking at the vinyl or at the girl?"
סם הסמיק מעט וחייך אל הזקן במבוכה. הזקן טפח על שכמו, החזיר
לו חיוך חביב והלך לדבר עם ארז. סם הביט בזקן מתרחק ממנו, הוא
לא ידע שהיה שקוף כל כך. הוא החליט שאין טעם להמשיך לעמוד
בחוסר מעש, הוא חייב לגשת אליה, "קיי סרה סרה". סם ניגש אל
הדלפק בזהירות, הבחורה הביטה בו במבט שואל, כאילו ששכחה שהיא
עובדת בחנות. סם כיחכך בגרונו וניסה להוציא לאוויר את האנגלית
הרהוטה ביותר שידע.
"את יכולה לעזור לי, בבקשה?" הבחורה הביטה בסם כחולמת בהקיץ
ולאחר שהתנערה,
"כן, כמובן, מה אתה מחפש?" ענתה במבטא בריטי כבד.
"אני מחפש את התקליט שאת הכי אוהבת" סם המתין לתגובה שלה, אבל
המוכרת לא התבלבלה.
"אתה אוהב ג'אז?"
"כן" האמת היא שלא ממש, אבל סם לא רצה להתווכח.
"אז יש לי בשבילך את התקליט שאני הכי אוהבת בעולם, מקווה
שתאהב" המוכרת הוציאה מתחת לדלפק תקליט והגישה לסם.
"זהו תקליט של צ'אט בייקר, זאת הקלטה מאוד נדירה שלו, כאן
בלונדון"
המוכרת דיברה בהתלהבות רבה וסם לא העיז לסרב לה וניסה להראות
מתעניין כמה שיותר.
סם הביט בשמות של הקטעים שבגב התקליט, "חטאים קטנים", אירוני,
אך אני אהמר על זה, אמר לעצמו.
"אני רואה שיש כאן את "חטאים קטנים" ." אמר בלי לדעת מה הוא
מנסה להגיד בכך.
"הו כן, זהו הקטע האהוב עליי, אתה מכיר אותו?" סם הביט בה במבט
של נצחון,
"מה את צוחקת, אני מכיר את הקטע מגיל ארבע" מבט של תמיהה עלה
על פני הבחורה.
"אבל איך זה יכול להיות? הוא הוקלט רק כאן בלונדון, בתקליט
הזה" הצלחתי לבלבל אותה אמר סם, מרוצה, לעצמו.
"טוב לא ממש מגיל ארבע אבל שמעתי אותו כשהייתי בהופעה שלו
באיטליה לפני שנתיים" סם קיווה שהבחור עדיין לא מת.
"ווהאו, אז אתה בטח לא רוצה לקנות את התקליט" אכזבה קלה עלתה
על פני הבחורה.
סם לא יכל לתת לבחורה להתאכזב ובטח שלא אם רצה את מספר הטלפון
שלה. היה לה חיוך כובש, תמימות נעורים ועיניים כחולות שאפשר
לטבוע בהם. כן, ללא ספק סם היה מאוהב.
"תארזי לי את זה" אמר סם בהחלטיות, תוך חיוך שהבליט את שיניו.
הבחורה הוציאה שקית ורשמה לו קבלה.
"זה 10 פאונד, בבקשה" סם שילם ובדיוק כשהתכוון לעשות את הצעד
ולהזמין אותה, צלצל הטלפון שבדלפק.
בדיוק המזל שלי, חשב לעצמו. ארז התקרב אליו,
"קדימה סם, הגשם הפסיק בוא נלך לתפוס מונית חזרה לאכסניה".
סם הביט בארז אח"כ בנערה, השתהה כמה שניות ואז שוב הביט בארז.
"טוב, קדימה, נזוז" שלושת המילים האחרונות בקושי יצאו מהפה של
סם, אבל הם זרמו החוצה ואת הנעשה אין להשיב.
ארז וסם הגיעו לאכסניה סם נשפך על מיטתו ובהה בתקרה, ארז
התיישב על מיטתו והחל להתפשט.
"תגיד, אתה עדין מדוכא בגלל המוכרת? אני במקומך הייתי יותר
מדוכא מזה שביזבזת 10 פאונד ואפילו אין לך פטיפון."  
ארז הביט בסם והחל לגחך, סם הביט בו ולפתע פרצו שניהם בצחוק
גדול. לאחר כדקה, נרגעו שניהם,
"אתה צודק ארז, אני מצטער. אולי באמת עדיף שאזרוק את התקליט
מהחלון ואשכח מכל העניין."
סם הרים את השקית והוציא את התקליט ממנה, פיסת נייר נפלה
מהשקית. ארז הרים את הנייר,
"מה זה? "    
"אה עזוב זהו רק החשבון" ארז קרא את פיסת הנייר, הציץ בשעון
ואמר.
"כן זה בדיוק זה ולפי החשבון שלי, יש לך עשרים דקות לפגוש את
מגי בביג-בן."
סם חטף את החשבון מידו של ארז, לקח את המעיל ורץ לרחוב כדי
לתפוס מונית. 25 דקות לאחר מכן עצרה המונית ליד הביג-בן, סם
שילם לנהג והחל לסרוק את סביבתו. גשם החל שוב לרדת, סם קילל
חרישית ששכח את המטריה ונכנס לעמוד בתוך תא טלפון, לונדוני
טיפוסי. להפתעתו בתוך התא עמדה מגי. לאחר שתיקה של כמה שניות,
"My name is Sam."
"Magi."
סם הביט בעינייה הכחולות של מגי וטבע לתוכן. מגי וסם עשו אהבה
בתא הטלפון והגשם בחוץ לא פסק, אף לא לרגע.
השעה היתה כבר 3 לפנות בוקר, סם ומגי החליפו מספרי טלפון. מגי
עברה את הכביש וניסתה לעצור מונית. סם הביט בה ולרגע אחד התחיל
להרגיש אשם על כך ששיקר לה בחנות היום והחליט להתוודות. הוא
קרא לה ונפנף אליה, היא חייכה אליו והחלה לחצות את הכביש
לקראתו...

הקולות מהרמקולים פסקו, החצוצרה של צ'אט הפסיקה לנגן. סם לגם
לגימה אחרונה מהמרטיני, קול הגשם מתדפק על החלון, נשמע לסם כמו
נקישה מלנכולית על ליבו. חלפו שנים רבות מאז האזין לתקליט הזה,
הוא היה בטוח שאיבד אותו וכנראה שגם לא היה מוצא אותו אילו לא
היה עובר דירה. המנגינה הכאיבה לו לא פחות מהזיכרונות שצפו
ועלו ביחד עם רגשות האשם שהדחיק כל השנים.
סם מזג לעצמו כוסית אחרונה של מרטיני, הוא הרים את הכוס
באוויר,  
"Here's looking at you, kid."
סם גמע את הכוסית בלגימה, הביט בחלון ושקע בתרדמה, הגשם בחוץ
המשיך לרדת.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ביידיש זה נשמע
יותר טוב?


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/2/03 4:24
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
טאו טאו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה