חלון לבן אל העולם, פתוח
אני מביט דרכו
ולא רואה דבר
יש אנשים בחוץ, נושבת רוח
אך המראה, כה קר
ומנוכר.
חלון לבן רחב, עם שתי כנפיים
זכוכית בוהקת לו
ותריס מצל
יכול לראות ממנו
גם שמיים
אבל עדיין אין לבי, להסתכל.
אני שבוי בחלונות של פעם
מביט דרכם
ובגרון, מחנק
חלון פשוט, על ציר חורק בזעם
צבוע גס
סדוק ומאובק.
רק בחלון כזה, נכנסת רוח
וגם הלב מלא
ומתרחב
שמיים תכלת ושדה פתוח
ונוף ילדות
שכה אני אוהב.
רוצה לשוב לראות, לחוש לגעת
מתוך מסגרת עץ
על הקירות
עולם תמים, שלא איבד עצמו לדעת
חלון פשוט
אתו, זולגות דמעות.. |
