בלק נייט תשעשרה / אל תנום |
לוחש לי מוחי המבועת,
ומדמיין לו מחזות שאנים נועמים לי.
אך ללא רצוני.
קצתי מזאת - אך רודפות אותי החששות.
שמא כל זאת אינו חלום בלהות?
הלב פועם בחוזקה,
עוד מעט ויפרוץ מחזי בבכי תמרורים
וכל זאת על שום מה?
אותה ההזיה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|