[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אורסולה טל
/
נקודת המפגש

היא ישבה ליד החלון, עישנה את הסיגריה באיטיות מהפנטת.. ביד
השנייה נשענה עם המרפק על עדן החלון.. בקומה גבוהה... רק אל
תפלי... אמרו לה לא פעם... כל פעם שאחד מאהוביה היה מתיישב שם
ובוהה בנוף הרקיע שמתחבר עם הים, הייתה נלחצת ומבקשת בעדינות
שירד...
היא עצמה אהבה את הסכנה, הרגישה ציפור חופשית כשהייתה יישובה
שם.. הייתה שוכחת מכל הסכנות שבעולם, ומכל האיומים שרק הפכו עם
הזמן למלמולים מבחינתה...
היא עצמה את עיניה ונתנה לרוח לפרוע את שערה החלק...
המוח פשוט ריק... היא הסתכלה אל האופק... ידיה כבדות.. עיניה
עצומות ולא רוצות להסתכל יותר בדבר.
עייפה מלחשוב... עייפה מכל דבר שעכשיו עלול להפריע לה בדממה.
המקום הזה שאליו נכנסת כל יום... שם היא מסתגרת מכולם, מתכרבלת
עם עצמה... רק היא לבדה והסיפוק שמזה.... השמש זורחת רק בעוד
חצי שעה... האור של הכוכבים התחיל להיחלש אך הירח עדיין זהר
בשמיים...
רק עננים מעטים היו בלילה הזה... הלילה האחרון שבו היא
מענישה את עצמה...
מעכשיו אין יותר אהבה, הגיע הזמן שתשלים עם זה שהיא  היא לבדה
לעצמה בתוכה...
היא הסתכלה למטה אל המיטה, צללית שכבה מכורבלת בין הסדינים...
הסתכלה בו בזלזול מסוים, הוא אפילו לא ידע לספק.. היא חשבה
ולקחה נשיפה נוספת מהסיגריה.. לפחות אינו נוחר... המחשבות
הרגילות האלה... בדרך כלל ככה זה אצלה... אז למה היא נותנת לו
להישאר בחדרה? צמרמורת עצבים הרעידה את גופה... לפתע רצתה
לבעוט בו בכל כוחה ולצרוח כי רוצה שילך ויעזוב אותה לנפשה...
הרעד עבר והיא כבר לא הסתכלה אל המיטה.. שוב מבטה ננעל על הקו
שבו השמיים נוגעים במים הקרים... לפתע כל כך רצתה להיות שם,
לשבת ממש  ביניהם... בדיוק בנקודה המפגישה בין שני הנאהבים
האציליים האלה... כל כך שונים זה מזה.. אך כל כך משלימים האחד
את השני...
-אם רק יכולתי להיות שם.... חשבה לעצמה...
היא גמרה את הסיגריה והמרפק קצת כאב מכך שנשענה עליו כבר זמן
מה, היא התרוממה מעט ויצא שישבה על עדן החלון כשרק כפות רגליה
הקטנות נוגעות במשטח... ולא נוגעות... התנדנדה עם הרוח... פרשה
את כפות ידיה והרוח הקרה אחזה בה מכל כיוון, ליטפה כל חלק
בגופה הערום... היא פרשה את ידיה לצדדים ודימתה איך היא יושבת
בדיוק בנקודת המפגש... היא אימצה את גופה ורק הטתה את גופה אל
החופש... ואז היא פשוט... עפה...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"משהו רקוב
בממלכה"

צעקה התולעת
והתענגה על
התפוח


התולעת


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/2/03 2:37
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אורסולה טל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה