אבא מסדר סכינים
ומזלגות במטבח,
אני יושב
ומסלסל שערות.
חצוב בתוך
שתיקתי,
נס מפני המילים.
לחלונות
משקיפים
בניינים אחרים.
הז'קט מסתובב
בתוך מכונת
הכביסה
ומתקווצ'ץ' לקול
קריאה חנוקה.
שתיקה
לרגע כמעט מדברים
אבל לא.
מתי הוא יבין
שזה לא בשבילו.
אני ננעל
בתוך חדרי
ומשהו בבטן
מסתובב
לקול קריאה
חנוקה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.