מיקה תובל / למי שהייתה פעם |
הו, כמה שאת היית
היית הבוקר והערב
היית בבוקר וגם בערב
היינו שתינו באותן מחשבות
היינו שתינו באותן אהבות
והמוסיקה שלנו תמיד התנגנה ברקע
בין טיפות של גשם קר
ובאויר חם ודביק.
חשבתי עלייך פתאום,
ואת רק מי שהייתה פעם
ופתאום בא כל כך
ומחשבה וחלום ופגישה
אבל לא את.
אנחנו כבר לא,
כל מה שהיה אז
התפוצצנו סתם, כי התפוצצנו יחד
אבל היחד כבר לא כמו שהיה
את מקומו תפס הלבד
והמילים הן לך, למי שהייתה פעם
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|