לא רוצה ממש לכתוב אבל היד לא מקשיבה
אז העט נדבק אליה ואת הדף היא מחריבה
מחטט עכשיו במוח מנסה ללחוץ על כפתורים
הם מחכים לי כבר לשמוע מחכים לסיפורים
אני חושב עכשיו חזק אבל עוד לא מוצא סיבה
לכתוב עוד שיר שלום או שיר על אהבה

יושב על כוס קפה עם כמה זכרונות מיושנים
מדברים על מה היה ומה יהיה בעוד שנים
הם מזכירים לי איך הייתי כשהייתי קטן
מתעצבנים כששכחתי עוד סיפור מיושן
איך הכל התחרבן איך הכל הסתבך
כשהחליטו שם למעלה ,שפשוט,זה לא יילך

מסתכל על הדף לא מוצא היגיון
מרגיש קצת עייף אני בודק את השעון
הם עדיין מדברים וזה רק הולך ומתחזק
שואלים איפה איבדנו את עצמנו והתחלנו להתרחק

הם מדברים ומדברים לא צריכים שניה לנשום
משפשף את העיניים מקווה שזה חלום
פתאום אחד מהם קם הוא נראה קצת מטורף
שואל מתי תורי יבוא להצטרף אל המרדף
ערימה של ירוקים ביד ומפתחות של מכונית
תעזוב הכל הוא אומר ובוא תשמע את התוכנית

מי צריך כבר אושר ורוחניות בימינו
בוא תרדוף אחרי הכסף בוא תצטרף אלינו
אתה כבר לא ממש ילד אין לך צורך באושר
חיוך זו אשליה - תדע שכבר איבדנו את היושר
אחרי כל כך הרבה שנים פשוט נגמר לנו הכוח
גם לנו , לזכרונות , מותר לפעמים לשכוח

אז אולי נחזור לכתוב שירים על אהבה
מסתכל שוב במראה לא ממש מוצא תשובה
הם מדברים ומדברים וזה רק הולך ומתחזק
חושב שכבר יודע מתי התחלנו להתרחק

הם גמרו כבר לדבר ונעלמו מהסביבה
מרגיש לאט לאט איך חוזרת השלווה
מבחין פתאום במשהו שהם שכחו מאחור
מתקרב בזהירות רואה שזה לב והוא שחור
רץ אל המראה ושוטף את הפנים
לא אתן שזה יקרה לי , להשחיר כך מבפנים

אז נזכר במה שטוב לי ומחמם לי את הלב
נזכר בחברים , בבחורה שאני אוהב
חושב על הכסף שאין לי , מתמלא באדישות
מאבד שליטה על הפנים מחייך חיוך פשוט
וזכרון אחד רק יש לי , כשניסו לגרם לי להסתגר
אז מישהו יכול להאשים אותי , להאשים שאני לא זוכר?

אז אולי בסוף נכתוב עוד שיר אחד על אהבה
אולי זה מה שצריך כדי להחזיר את התקווה
פעם הם דיברו אבל עכשיו הם כבר שותקים
הם רק עוזרים לי להחזיר את כל המתרחקים