New Stage - Go To Main Page

ש. עופר
/
מאוחר מדי

היא עומדת לה שם. לבד. תווי פניה עצובים.
נראית כחושבת על שהיה ושיהיה. פסימית.
לא זזה הרבה. נראית תמהונית, עד כדי כך.
פתאום החלה נעה לכיוון התחנה המרכזית.
מביטה מטה. שומעת רוק בדיסקמן. שקטה.
לא מסתכלת שמאלה או ימינה. מנותקת.

שומע אותה בצעדים שקטים, רועמים כרעידת אדמה.
ואני שואל עצמי כיצד ייתכן שלא שומעים אותה כלל.

אני עוקב אחריה. בסבלנות עובר בתלאות מסעה המפרך.
פתאום נעצרת. נבהלתי. המשכתי לצעוד כדי שלא תבחין.
אך זה מאוחר מדי. היא הישירה מבטה אלי. מאיימת.
אני שואל עצמי מה יהיה עלי עכשיו. הכל תלוי בה.
מקרוב היא נראית כחושה. מאבדת שפיותה.
מביטה בי. מאיימת עלי. חודרת אל עיני.
לא יכול להסתכל יותר. פחד אלוהים.
והיא נסה. אני רודף אחריה.
אך היא יודעת מעשיה.
לאט לאט נעלמת.
הולכת לי.
נעלמת.

במחשבה לאחור, היא צדקה. אני יודע שצדקה. איך ברחה כך ממני.
היא ידעה מה היא עושה. לא סתם נמלטה כאילו ראתה שד. כאילו?



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 23/2/03 17:19
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ש. עופר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה