[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שלי ימי
/
משחקי טקי-לה

התעוררתי עם כאב ראש רצחני, אימא צעקה מרחוק "חזי, בוא לאכול
קרמבו בפיתה" החלטתי דווקא הבוקר שהקרמבו זה כבר לא מה שאני
רוצה. החלטתי לעבור לאכול דברים שמתאימים לבחור בגודל שלי.
והחלטתי את ההחלטה, שוקולד עם חומוס בפיתה. זו התפנית. הלכתי
למטבח בצעדי ענק והחלטתי נו מור קרמבו פור דיס גיא. אימא קצת
דאגה והחליטה שזה לא מזין. "רק קרמבו בתוך פיתה זה מזין" אמרה
אימא בהחלטיות. טוב אז יש לי אימא מוזרה. קורה.
לפתע הסתכלתי בשעון ראיתי שהגיע זמן לשון!והלכתי לשרון, את
שרון אגב, אני מכיר כבר שנה הכרתי אותה בתחנה המרכזית בפינה
ליד הגלידה.
בדרכי אליה עלתה במוחי המחשבה: " איתי בכיס, בפנימי יותר שוכבת
קופסאת קלפים צבעונית וקסומה שבידיה פתרון לכל בעיה" החלטתי
שבעזרת אותה חפיסת קסמים אכובש את ליבה של אהובתי שהכרתי
בפינה.
הגעתי לביתה של שרון, כבר היה חשוך בחוץ וממש התחשק לי לרבוץ
במיטה להיות בתוכה ולתפוס תנוחה.
דפקתי באיטיות והיא פתחה לי כולה נסערת :מה אתה עושה פה?" היא
שאלה "אתה הקדמת בשעה" ואז ראיתי את חיים החולד איתה במיטה.
"שרון איך יכולת? עם חולדה מהסוג הנחות ביותר? אני כבר לא
מספיק תרנגול מן המניין?" "הרי את יודעת שאני אוהב אותך ורק
איתך אני מוכן לשחק".
אמרתי לעצמי אני חייב להאבק על שרון ואני אזמין את חיים לשמחק
טאקי ואני אהיה הראשון.
התחיל המשחק במתיחות רבה. לפתע נראו עגלי זעה על ראשי ואצל
החיים מהגבה.
חיים כמובן אם שכחתי לספר היה חד גבה מהסוג הגרוע ביותר.
גבה אחת דקה דקה שגרמה לו להראות כמו מכשפה ופלולה גדולה בין
שפה לשפה הדגישה עוד יותר את הכיעור של חיים.
התחלנו להוריד קלף קלף, שיחקנו סטריפ טאקי אבל המשחק היה
מזויף. רציתי מאוד את שרון אבל היא לא הסכימה היא רצתה את
חיים, הנבלה.
לפתע הבנתי אבוי ואבוי אני במשחק הפסדתי והעכבר זכה בשרון.
הגעתי למסקנה שטוב יותר בלעדיה היא רק פגעה והרסה את חיי.
"טוב" אמרתי לחיים "זכית בה בכבוד וביושר, אבל אתה עדיין מכוער
כמו שרימפס שהוא כשר".
חיים נעלב ואמר לשרון "תגידי לי ככה את מרשה לו לדבר אליי?"
שרון אמרה "תקשיב חיים זה לא מה שאתה חושב גם לי היה אחד בין
הרגליים?"
"מה שרימפס?" שאל חיים. "לא" אמרה שרון "היה לי מהסוג האחר" .
רגע, הנשימה של שנינו נעצרה. האם ייתכן שהיה מלפפון ברגליה? .
"היה לי מלפפון חמוץ ולא בחומץ". לפתע הבנו שרון היא לא מה
שחשבנו. אמרנו לה שלום שיהיו לך חיים טובים ועשיתי טובה פעם
הבאה שאת מורידה מלפפונים אל תראי לנו את מה שיש לך בין
התחתונים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תגידי את
מתכוונת למצוץ
לי או שאני אכנס
קצת לבמה חדשה?


החבר של שלי


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/2/03 17:15
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שלי ימי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה