אל תעיר את הציפור
היא ישנה עכשיו,
מטען כבד נשאה עמה,
בליל חשוך, את ילדיך
עיניה שדלקו לפני
כבויות עכשיו
כוכב בודד נשאר
ולא ישוב אליך
אל תעיר את הציפור
על האדמה היא נחה
עצום עיניה בדממה
כנס שברי כנפיה
לקצה זנבה
טיפות הדם שנקרשו
יהיו סימן של שכול לעד
בקצה אצבעותיך
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.