אז רצית להשתגע קצת, לברוח מהמציאות, לשכוח את מה שקרה, אבל
חמודה, זאת לא הדרך... אל תכניסי את עצמך לדרך הלא נכונה, את
לא תצליחי לצאת אחר כך, גם אם תרצי המון המון, את תצטרכי להלחם
חזק...
דיברו איתנו על זה כל כך הרבה, ואת תמיד הסכמת עם כולם כשאמרו
שזה רק מזיק ופוגע.. אז למה ניסית? למה הלכת נגד העקרונות
שלך?... זה היה בגללו?, בגלל שגם הוא עשה את זה?, אל תתעלמי
מהשאלה שלי! חשוב לי לדעת את זה, חשוב לי לדעת מי אחראי למוות
של האור שלי...
אז אם זה לא היה הוא, מי כן?, אל תגידי לי שאף אחד לא אמר לך
ולא השפיע עלייך כי אני יודעת שאת, הילדה התמימה שלי, בחיים לא
הייתה מנסה דבר כל כך הרסני, כל כך רע... אני כבר לא יודעת מה
לחשוב...
תני לי תשובות, תני לי משהו, כל דבר, תני לי להבין... כל כך
קשה לי כשאת לא פה, איתי... תמיד ידעתי שיש לי אותך, ועכשיו
נגמר, זה כמו סוף של עידן..

למה הלכת לי? למה השארת אותי כל כך לבד? אני לא מסוגלת יותר,
אני צריכה מישהו שיחזיק אותי, אני צריכה אותך...
אולי אני אבוא אלייך? נשב נדבר, כאילו כלום לא קרה... כן! יהיה
כל כך טוב...
טוב, אז מה הכתובת שלך עכשיו?... ואיך אני אגיע?, אני אבוא
כמוך, ככה אני אגיע בדיוק אלייך, בדיוק לאן שאת הגעת!
טוב, אז אני כבר אמצא לי מישהו שיעזור לי להגיע, אהה! אני
יכולה ללכת אליו, ואז זה יהיה בדיוק כמו שאת הלכת!
אז נתראה בקרוב...