הבנאדם שאת הכי אוהבת עלי אדמות. הנה הוא, פשוט חולף על פנייך
בלי להסתכל לכיוונך אפילו. את מסתכלת עליו והוא ממשיך ללכת.
החברה הכי טובה שלך עומדת לידך ומדברת איתך, ואת לא שומעת מילה
מה שהיא אומרת. את פשוט מדמיינת איך זה יהיה כשאותך הוא יחזיק
בזרועותיו הגבריות, ושעלייך הוא ידבר עם חבריו. צלצול. את בדרך
עם חברתך {שעדיין מדברת} בדרך לכתה. הריח של האפטרשייב שלו
עדיין עומד לך בנחיריים, הוא נכנס לך לראות עם כל נשימה.
מתמטיקה. משוואות ריבועיות בשני נעלמים. את מבודדת את ה X,
התוצאה היא X=את. ועכשיו רק נותר למצוא את ה Y. התרגיל מתחיל
להסתבך. את מבקשת עזרה מחברתך הטובה {שבמקרה מעולה במתמטקה} .
Y=הוא. עכשיו את מסתכלת בחלון. גשם. כל כך מתאים למצב רוח שלך.
מבעד לטיפות, מתחת לעץ, את רואה את החברה שלו לשעבר, יושבת,
בוכה. "טפשה" את חושבת, "היה לך אותו בידיים, איך נתת לו לחמוק
מבין אצבעותייך??". את מתעוררת מהזיותייך לקול המורה, שבטוחה
שאת יודעת על מה הם מדברים. צלצול. הפסקה. חברתך מנסה להוציא
ממך על מה את חושבת, את פוטרת אותה בתשובה סתמית והולכת ממנה.
צלצול. ההפסקה נגמרה, אבל לא הספקת ללכת לקפיטריה לקנות אוכל.
השיקול הוא אוכל או הסטוריה. המאזניים מכריעים לטובת הבורקס.
את עושה את דרכך לקפיטרייה, עינייך כבושות ברצפה. בום! את
מתנגשת בו בטעות, את מתחילה לגמגם ולהתנצל, הוא אומר "סליחה"
וממשיך ללכת. את עדיין מנסה לשחזר את מגע הצעיף שלו, שהיה תלוי
ברישול על צווארו. את קמה ומרימה את התיק וממשיכה לכוון
הקפיטריה, כמעט מרחפת. את קונה את הבורקס ויושבת על הספסל שלך
לאכול. עוברת שעה. זהו, הולכים הבייתה. את וחברתך הולכות ברחוב
והיא מגיעה לביתה. הבית שלך הוא יותר למטה, בהמשך. את הולכת
וחושבת עליו. אילו רק ידע... את נכנסת לתוך הבית ואפילו לאימא
שלך אין לך כח. את נכנסת לחדר ומבלה עוד ערב בצפיה בטלויזיה.
ביום למחרת את שוב רואה אותו עם חבריו. הוא קולט אותך מרחוק.
את לא מאמינה, הוא עוזב את חבריו ומתקדם לעבר  הספסל שלך, ליד
שיח הורדים האדומים. הוא אומר לך: "אני מצטער על אתמול, פשוט
מיהרתי נורא והייתי..." ואת חושבת 'כן, מעניין איך זה יהיה
לטעום את הפה הזה שמדבר אליי עכשיו' "...והייתי בדרך לשיעור
ו.. וסליחה" אין לך הרבה מה להגיד. "מה דעתך שאזמין אותך לסרט
כפיצוי?" הוא מציע. ואז את שומעת את עצמך מסכימה. אתם יוצאים.
בחודשיים הבאים את היית המאושרת בעולם. סמכת עליו. הוא הבטיח
שזה זה, שהוא שלך כמו שאת שלו. בילית איתו את הלילה... ואז
התחילה ההתעלמות. את נפגעת, את לא מבינה מה קורה. 'הלוואי
שימות' חשבת לעצמך. הנה הוא. הנה הוא הבנאדם שאת הכי שונאת עלי
אדמות, עובר לידך ולא מסתכל לכיוונך אפילו. הנה הוא, הבנאדם
שאת הכי אוהבת בעולם...