רגע לפני , אומרים שיש אור , מסדרון ארוך וצר ,
שם בסוף יש יד מושתת אליך, בוא אל תפחד , יש לך מקום אצלנו.
אומרים שכול החיים שלך עוברים לך מול העניים ,
רגעים מאושרים , רגעים  עצובים של פעם בחיים
דמעות ספוגות בטעם של החמצה של מה שהיה ומה שלא יהיה
הידיעה המרה שכן זה הסוף , אבל רק סוף של
מתיקות לפני התחלה חדשה .
אתה תרגיש שאתה רוצה לחזור לנסות שוב , לא יכול להיות שפה
זה הסוף , בוודאי יש דברים נוספים , טעמים חדשים , מופלאים
שאף לשון לא טעמה , צלילים מסנוורים שאף אוזן לא התנסתה ,
התרגשות מבפנים , פרפורים אחרונים של אהבה ישנה שעדיין לא
עזבה.
התרגשות של אהבה , בדיוק כמו בפעם הראשונה , הפעם בא נישקת
אותה , חיבקת אותה , בוא היא ליטפה את ידך , רק החזיקה אותה
חזק, כאילו עוד רגע אתה עוד עלול ליפול, וידעת שזה כמעט נכון,
התחושה שקמת בבוקר וידעת שהיא שם , ושום דבר בעולם לא ייקח
אותה, ידעת שהכול הגיוני וכמעט  במקום.
אז איך זה עכשיו, רגע לפני, אין שום אור, הדלת סגורה על מנעול
ובריח, אתה מנסה לשלוח יד לתפוס ברגע אחרון של שפיות
ואין שם אף אחד .
ושום דבר לא עובר לך בראש , הכול חשוך וריק , לא נשאר רגע
אחד למזכרת , אין שום מתיקות , רק מרירות של מה שהיה ,
וידיעה של מה שלא יהיה ,
איך זה קרה ? הכול היה בשליטה ? איך הכול נעלם ?
רק אתה תדע!.