מכניס לראשון.
"סע כבר טיפשון -
לים שלא מכיר אותנו, שהרוח בגבנו
תרים את מפרשנו הלבן
אל-מעל סוסיתא ואוטובאן."

והאספלט שורף צמיגים
שאת הכביש חורשים, נוטשים
מגע ידיים בקרביי מכוניות
יניקת שדיים של גברים נואשים.

יחסים שכאלה מטבעם נשרפים
במהירות המכונית החונה
המרחק שנמתח בין מה שהיינו
למה שהיה
למקום שנגיע, עוד יש סיכוי שנאהב.

שיכורי הדרכים שותים דלק מהול
אבירי מסדר החופש נלחמים בזלזול.
על האוטוסטרדות רק חיים
שרידי אנשים
שנזרקו ממכוניות החיים
לצד הדרך לאיטם מתייבשים.

איתה כבר נסעתי
על כבישי זכרונות
ומתחת סדיני אוהבים
עוד נגיע משום מה
למחוזות תשוקותינו
הלומי אדמה
אענוד את גופך
ואסיר הינומה.

(שבת, 13/10/1990, מחנה שנלר, ירושלים)