המלכה קמה בבוקר כולה זעם וחלחלה
בחלומה נגלו לה אימות הזקנה
היא שכחה את התוכן אך לא את התחושה.
המלכה יצאה למרפסת בכותנתה
ומאז הפכה נורא קרירה,
לבה אבן , נשמתה ריקה.
כל לילה הייתה בוררת גבר בגברים
למתן סיפוק וקצת עינוגים.
כל בוקר קמה עם זעם וחלחלה
ורק חיוך קטן עלה
כשנפלה העטרה.
בחור אחר בחור ניגש אל המלכה
נישק , ליטף , ניסה והוסה.
גברי הממלכה היו בירידת תפוקה
והנשים הסתובבו מלאות אכזבה
כאשר המלכה בזעמה.
ואז הגיע לעיר בחור צעיר
וכל אישה שאותו ניסתה אמרה :
אותך למלכה.
והזועמת קיבלה את פניו בשאלה :
מה אתה תדע שלא ידעו לפניך
איזה להטוטים מסתתרים מאחורי כיסך.
והבחור ענה : התשובות במוחך , על מה את חושבת ומה חלומך.
בבוקר התיישב העלם בציפייה לבאות .
המלכה לא ידעה אז היא שתקה
בידה סימנה את חבל התלייה .
זה לא יכול להיות זעק הצעיר
אף גברת לא עמדה , את גוש קרח אדיר.
המלכה נזכרה ואז אמרה :
זה חייב להיות הרבה יותר רע.
אתה סתם חלום טוב שהתגנב לתוכי
אני לא מבין מלמל הבחור,
גם אני לא ענתה המלכה וחזרה לעבודה.