באותו יום שישי התגעגתי אליך כמו שלא התגעגתי
וחיכיתי בקוצר רוח שתבואי כבר.
ככה מצאתי את עצמי שותה יין ב 20 שקל שקניתי ליד המועדון
ומחכה מתי תצרחי את השם שלי ותרוצי אלי עם חיוך ענקי,
אני ארגיש את הלחץ דם עולה ואת הידיים שלי רועדות מרוב
ההתרגשות לראות אותך.
קצת לפני שתקבלי חיבוק ענקי אני אחזיק לך את הידיים חזק
אחייך ואז אנשק אותך כמו בסרטים
ולא סתם!
כמו בסרטים האלו שהעולם מסתובב מסביב לנשיקה
ואין יותר אף אחד חוץ מאיתנו,
בנתיים אפשר להדליק עוד סיגריה ולשרוף קצת זמן.

אף פעם לא אהבתי הופעות, במיוחד לא ילדים שמנגנים פאנק,
הפעם לא אכפת לי .
רק עוד שלוק מהיין ואלך לחפש אותך במועדון,
בין מאות האנשים מצאתי לעצמי מעבר צפוף פנימה וניזרקתי לאחת
הפינות,
דפיקות התופים צרחות ודיסטורשן מעורבבים עם עשן סמיך ממולא
בקרם ניקוטין בתוספת המוני פריקים מסטולים מחורמנים פחד
גרמו לי לרצות להיות איתך, להחביא את עצמי בתוכך,
להרגיש את הבגדים הרכים שלך,
הראש יהיה על הבטן שלך צמוד צמוד, מלטף מחמם ונעים.
אפילו לא נוכל לדבר בגלל כל הרעש, רק להחליף מבטים וחיוך ומדי
פעם לצעוק משהו באוזן או  סתם להתנשק במשך שעה
ואז בטח כולם יסתכלו ויקנאו בנו, ומצדי שימותו.. לנו לא אכפת.

רק עוד שלוק אחרון מהיין ואני קם!
אני הולך למצוא אותך אי שם בין ההמון,
הלוואי שהיית יודעת כמה את חסרה,
כבר כלכך מאוחר ואני שוב לבד מחכה לך שתבואי.
והנה את באה.
שלוש דפיקות על הגב זה משאני מקבל, בלי חיוך ובלי צרחות וכמובן
בלי הנשיקה שכלכך חיכיתי לה.
באת להגיד לי שזה לא עובד יותר, את אוהבת אותי יותר מדי בשביל
להיות איתי ונישמע לי הגיוני ומוכר,
אני בוכה לבד וחבל,
עוד אדיוט נדפק...

חשבתי שהחיים כבר בסופם, אבל את חשבת אחרת.
בדרך הביתה הכרתי אותך,
וכן,
הייתה לך הילה זוהרת מחליפה צבעים במליוני גווני אור.
היית כלכך שונה, שונה בדיוק כמו האחרות,
אחרת, כמו כל השאר.
שיכור מהיופי שלך,
מסובב מכל מילה,
רועד ממיתרי הקול שלך,
מכל צליל,
המום ממשיכול להיות חלק ממני,
מתנה שקיבלתי,
פיצוי על כל הסבל שעברתי,
כן זו את אני יודע.

עיוור ריחפתי מסביבך לחורשה הישנה,
אמא טבע עשתה את שלה.
נישכבנו על הדשא, לילה מקסים בחורף שעבר, עשן הקטורת שהייתה
תקועה באדמה שיכרה את האווירה עוד יותר.
נגענו אחד בשני וליטפנו,
חלש חלש בדיסקמן ניגן שיר של רדיוהאד.
צחקנו, קמנו, שיחקנו תופסת, נישקתי אותך והאדמה בלעה אותנו.
ניזרקנו החוצה וריחפנו כמו בחלום, כמו באותו הסרט שכל העולם
מסתובב סביבנו.
שקט היה במקום, הכל היה שקט, דיברנו בלחישות
והיית מדהימה.
שכחתי מכל משידעתי, כל משהכרתי עד אותו הרגע היה שקר
ואת היית האמת, הפתרון, התשובה שלי לכל השאלות
לא האמנתי שהרגע היה אמיתי.

רק עוד שלוק אחרון מהיין.
אני הולך לחפש אותך בין ההמון.
את מחפשת אותי גם,
אני בטוח שאת שם,
מחכה לי עם אותו היין שכבר ניגמר,
וב20 שקל לא קונים אהבה,
ואז הבנתי!!
הכל התברר לראשונה,
שלא, זה לא העולם מסתובב,
זו מצלמה.
היום שנאתי
אותך, לראשונה.
ידעתי שהאמת איתי, הכל קרה בחורף שעבר
וזה בכלל לא היה חלום.