[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דויד אלמוזנינו
/
נס בחג הרמדאן

"ועתה נפשנו יבשה אין כל, בלתי אל המן עינינו" במד' יא-ו'.

באילת בשנות השמונים כאשר בסופרמרקט המקומי אפשר היה לקנות רק
את הגבינה המסורתית הלבנה והטפלה של"תנובה" העטופה בנייר לבן
שמנוני וגס. בנמל הים לעומת זאת, אצל ימאים בודדים התחילו
לבצבץ בכמויות קטנות של גבינות צרפתיות מובחרות "רוקפורד"
"קמונבר" ו"בריי" עם כתוביות בערבית!! שהועברו בסודיות גמורה
מאחד לשני, מתחת לאפם של שוטרי-המכס. הטעם היה אלוהי והחגיגה
הייתה גדולה. נשאלת השאלה איך הגיעו הגבינות האלה לאילת?
והסיפור שהיה כך היה .

היו אלה ימי סוף חג הרמדאן. על אף החורף היה עוד חם מאוד באילת
ובחצי האי סיני שהיה עוד בשליטה ישראלית.
לשבט "התראבין" יש אמונה חזקה בגורל שכל מה שקורה לאדם לטוב
ולרע נובע מרצונו של אללה. על כן לא פנו לטיפול רפואי כשהיו
חולים אלה פנו לרפואה העממית. דר' מוריס רופא משפחה מאילת
ואישתו פ'ה התנדבו לטפל באוכלוסייה הבדווית והצליחו לעצור את
תמותת התינוקות וללמד את האמהות הבדוויות לשמור על היגיינה
אישית ולתת לתינוקות חלב "מטרנה" מקופסת פח במקום תה. גם
הבדווים המבוגרים נהנו מהרפואה המודרנית הצליחו לחיות עד גיל
מבוגר יחסית. האוכלוסייה גדלה אך הפרנסה לא. הישראלים עדיין לא
"גילו" את סיני את המרחבים העצומים ואת האווירה החובקת את
השוחות וסככות הקש ב"די זהב" בנואבה ובדיר- סוויר. באוהלי
הבדווים לא היה מה לאכול.; חוץ מדגים מיובשים מסריחים וביצי
"תנובה" שרוב הזמן התקלקלו בגלל החום הכבד והיו גם מקרים שבהם
בקעו מהם אפרוחים עליזים.
זקני השבט המאמנים התכנסו באוהל המרכזי והתפללו לנס הרימו
ידיהם וקולם לשמים ואמרו : "אללה הרחמן והרחום תן לנו בשר
לפחות בחג הרמדאן הקדוש" .

התפרסם אז בעיתונים שבאחד האוהלים הבדווים בחוף חי עם הוריו
ילד אוטיסט. ושדולפין שיפר פלאים את מצבו הבריאותי אחרי ששחה
בקרבתו ונגע בו הוא היה מופיע מידי פעם בחוף "די זהב".
הילד היה סהרורי, בלילות היה קם פתאום  ממיטתו והולך לכוון
החוף, מניף את רגליו ידיו מושטים קדימה וכל גופו הולך אחריו
בצורה מכנית.
אותו לילה החוף היה מלא רוח, סופה השתוללה וגלים גבוהים שטפו
את החול בהשאירם אחריהם קצף לבן, רשתות הדייגים שהיו תלויות
לייבוש התעופפו ונקרעו.
והילד התקדם מתוך שינה לחוף וכשעיניו עוד סגורות וחבט במוט
הדייג במי הים הקרים, החבטה פגעה בדממה העמוקה ביותר ואז בא
בעקבותיה הצליל כהד.
אותו לילה נשמע יחד עם ההד החוזר גם קולו של הדולפין ידידו של
הילד,שהצליח להעיר אתו והוא לא חזר לישון כהרגלו.
היה כבר בוקר, הדולפין הוא ולא אחר בא להודיע על הנס הגדול.
הוא הופיע והתרומם על סנפיר הזנב שלו ועשה כמה קפיצות באוויר
יותר מהרגיל, גם הצלילים ששרק בתוך המים היו שונים ומשונים,
הפנה את ראשו לכוון דרום. כמה בדואים צעירים ושזופים וביניהם
הילד האוטיסט קפצו למים הרעננים ושחו אחרי הדולפין ומה רואות
עיניהם; מאות עופות מובחרים מרוטים ונקיים צפים על המים.
הצעירים חזרו כל אחד עם כמה עופות בידיהם ומייד קפצו למים כל
הגברים עם רשתות- דייג הקרועות "לצוד" את העופות הצרפתיים
המובחרים לפני שיפשרו כליל. זקני השבט היו בטוחים שתפילותיהם
הביאו את העופות וכהוכחה לכך הצביעו על הכתוביות בערבית שהיו
מודבקות על כל עוף ועוף. וסיפרו לצעירים שגם לבני ישראל קרה נס
בסיני והם אכלו שלו שהגיע מהים. הבדווים חגגו ב"דהב" סיום
הרמדאן הטוב ביותר שהיה להם אי פעם. את שאר העופות המליחו
והניחו בשמש לייבוש כמו אבותיהם הקדמונים.

אחרי כמה ימים נפתרה התעלומה, התברר שאוניית-משא שיצאה ממרסי
והובילה ממבחר התוצרת הצרפתית עבור העשירים בסעודיה נקלעה
לסופה המשתוללת והתנפצה על שוניות מחודדות ליד "די זהב" .
תרניה השבורים צנחו על הסיפון בתוך סבך של חבלים קורות ויתדות
שקשריהם השתחררו ממקומם..
והיא שקעה אט אט במצולות הים רק חלק קטן מסיפונה  נשאר בולט
והעופות, גבינות ומוצרים טובים אחרים צפו על המים.

כשנודע הדבר אצל הבדואים שלא אללה שלח להם את העופות קמה מהומה
גדולה, הם הלכו לשאול את דעת הזקנים: מה לעשות עם העופות
שנשארו לשמור אותם או לזרוק לים?
וזקני העדה אחרי יומיים של שיחות ארוכות ומיגעות באוהל האורחים
ושתית עשרות כוסות תה מר כלענה יצא עשן לבן מהנרגילה...
אחד הזקנים יצא אל קבוצת הבדואים הממתינים בשמש היוקדת "ואמר
להם לא בא מאללה אבל בא מהים וכל דבר המגיע מהים שיך לכולם".

וישמחו מאוד בני השבט וכל אחד הלך לאוהלו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בואו נממש את
זכות המישוש


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/2/03 9:38
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דויד אלמוזנינו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה