את השיר הידוע "הפרוטה והירח" ידעתי  מזמן וכאשר היה לי מצב
רוח טוב  זמזמתי אותו רחוק מכולם במקלחת כדי שאיש לא ישמע אותי
ולא יצחק, אבל רק כשהתבגרתי והייתי לבעל משפחה, שעליו הוטל
לכלכל אותה,  הבינותי את פירוש המילים.
אין זאת בטרם יצאתי מרחם אמי , הודיע לי המלאך גבריאל: שמע נא
דוד . עוד מעט תצא לעולם קר ואכזרי, בו בני אדם נלחמים ביניהם
כמו כרישים. לא אוכל לצערי הרב להבטיח לך, שתהיה עשיר, כמו
רבים המבלים את ימיהם במסעדות יקרות ובתי הקפה, אינם עושים
מאומה והכסף נדבק לאצבעותיהם. מה לעשות, כך כבר רשום בספר
הגורלות, הנמצא בידי הגדול והנשגב.אבל תמורת כסף אוכל למסור לך
כשרון לראות את היופי שבעולם ולתאר אותו בצבעים שלך. כאשר
ראיתי איך אתה מתבונן שעות שלימות על העננים המתחלפים ורואה
בהם בדמיונך העשיר חיות, ציפורים, פרצופים של בני אדם, ידעתי
שרבה תבונתו של הקדוש ברוך הוא שהחליט, שתהיה צייר.
ואמנם, כשנולדתי, מיד אחרי שידעתי להתנודד על רגלי ולאחוז בידי
חתיכת פחם, שלקחתי מהמטבח, התחלתי לצייר על המדרכות כל מיני
צורות וזאת, אחרי שאימי  הרביצה לי על הידיים, כשתפסה אותי
,שאני מקשט את הקיר הלא מקושט בחדר שישנתי. אבי, שהייתה לו
הבנה לאומנות, כשהגעתי לגיל " בר מצווה" הביא לי יחד עם השקית
הרקומה, שבה היו תפילין, ותנך מעוטר ברישומים מדהימים של הצייר
"דורה" . קופסת עם צבעים בצורת כפתורים צבעוניים, מכחול
ועיפרון והזהיר אותי: חלילה לך לקשט את הקירות בצבעים אלה. קח
כל פיסת נייר נקייה וצייר עליה כרצונך, אבל לא על המדרכות ועל
הקירות.  אמנם האדם הקדמון היה מצייר על הקירות במערות ציורים
עם פחם שטבל בשומן שנותרו, עד היום, כאילו ציירו אותם אתמול
וציירים גדולים כמו מיכאל אנג' לו קשטו את קירות הכנסיות, אך
עד שתדע לצייר כמוהם תתאמן על נייר.
ומאז בכל שעה חופשית שהייתה לי מילאתי גיליונות נייר בציורים
צבעוניים. לאחדים מהם התקשרתי ואהבתי אותם, כמו ילדים שלי ובעד
שום הון בעולם לא הייתי נפרד מהם. ובכל זאת בא היום ונאלצתי
להיפרד מהם.
אהבתי את הירח בכל צורותיו, אבל הפרוטה, בת זוגתו של הירח, היא
שהכריחה אותי למכור אותם.
וכך קרה הדבר: בשנות השישים בהיותי סייר במשטרת ישראל בקרית
שמונה הכרתי מעצב פנים עולה חדש מרומניה בשם אריה גולד שהתנדב
לעבוד איתי משמרת לילה במשטרה. (הייתה לו חנות וילונות במרכז
העיר), הסתובבנו יחד השוטר המרוקאי ומעצב הפנים הרומני בעיר
השוממה והשקטה (זה היה לפני הקטיושות) שמעונו רק יללות חתולים
מיוחמים ואז מהון להון סיפרתי לו שאני מצייר, הוא לא התלהב
במיוחד(עדיין לא ראה את הציורים יש גם הרבה שלא מאמינים
ששוטרים יכולים לעסוק בדברים אחרים חוץ מדוחות תנועה.) המשמרת
עברה מהר מאוד דיברנו רק על אומנות. אחר כך הזמנתי אותו ואת
אשתו "קוקי" לביתי (היא הייתה שחורה כמו הצרות שלי) אך מאוד
חיננית  והוא הכיר את אשתי ואהב מאוד את הציורים שלי ,יחד
אייתה עשה "קומבינות" והיא שכנעה אותי למכור כל ציור ב 10
לירות. (המשכורת המשטרתית אז לא הייתה מי יודע מה והיינו
זקוקים לכל פרוטה).
היום כשאני נזכר על מכירת התמונות, האהובות עלי וכמה הרווח
עליהם אריה גולד, אין בנשמתי כלום עליו . אחרי הכל אין הוא
צייר ולא מרגיש מאומה מתוכן הציור.הוא נולד כדי להיות סוחר עם
חוש מסחרי ובתמונה ראה סחורה, כמו כל סחורות, שמן ההכרח להרווח
עליהם, כמו כל סחורה שרכש. הוא פשוט נולד תחת מזל "פרוטה" ואני
נועדתי להתהלך תחת "הירח", להביט עליו בלילה ולראות בו כל מיני
צורות. מה לעשות? המלאך גבריאל חונן אותי בכשרון צייר וכזה
אשאר עד סוף ימי חיי.