[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







הלל מ. כהן
/
אחד, מי יודע?

כשאתעורר, לא אדע היכן אני, אבל רק לשנייה, שלאחריה תבוא
אי-הידיעה של ההוויה האנושית, ועוד כמה הגיגים עמוקים שיעלו
בראשי בזמן שאצחצח שניים, או אתרחץ.
כשאוכל ארוחת בוקר, לא אדע שאין לילדים אוכל בתיק, אני גם לא
אדע למה אין להם אוכל בתיק ואני אפילו לא אדע למה אישתי חשה
רגשות אשמה על כך שאין להם אוכל בתיק.
כשאלך ברחוב, ואראה קבצן, לא אדע שהכרתי אותו פעם ושניתקל גם
בעתיד.
כשאלך לי לסופר, לא אדע שאני עוקף את ישו וחותם על קבלה לשטן
בדמות הקופאית הרוסייה מהפירסומת בערוץ 2.
כשאמות, אדע, אבל מה שיהרוג אותי זה שאני אשכח.

כשאתם תקראו את הסיפור הזה, לא תדעו מה הפואנטה או התכלית שלו,
או שאולי תנחשו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני עדיין רוצה
עוד
















אפרוח ורוד אחרי
40 שנה של קריאת
סלוגנים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/2/03 9:31
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הלל מ. כהן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה