אמסור לך את ממלכת גופי, ואת ממלכת נפשי, אתן לך מכל כוחותי.
את בתמורה רק צריכה להיות קצת שלי, להחזיר קצת אהבה, מלכתי.
זה לא מחויב להיות הרבה, או משהו אין סופי שאין ממנו מזור, רק
קצת, קומץ של חיבה מפוזרת ונחמדה.
כבודי ושמי הטוב ינתנו לך, אך ורק לך.
וכל מה שתצטרכי לעשות הוא לנהל את ממלכותי לסדר רצוי, שיהיה
לשנינו נעים.
כל ממלכות גופי יהיו שלך, שלך הן יהיו ורק שלך וההתמסרות שלי
אליך תיהיה גדולה מנשוא.
כל רוחב החזה שלי, וכל ליבי הגדול אשר מקרין ממנו כל כך הרבה
יהיו שלך. כל שרירי המסוקסים, וזרועותי הענקיות, ינתנו לך. פי,
שמדבר ללא הרף, בשבילך כמתנה על מגש זהב יהיה. כבקשתך.
כל ממלכת מוחי הקודח, רעיונות ודיעות, מחשבות עליך ועל כל
העולם, רעיונות חדשנים וספקות עדכניים, את כל זאת ועוד תקבלי.
את כל ממלכת נפשי, ריגשותי העצובים ונעימים, אהבתי העמוקה,
מסירותי והכבוד שאני רוכש לחברי,
כל נפשי תימסר לך ובתמורה עליך להפסיק לשחק בצללים ולקפץ מצל
אחד למשנהו.
מצבי רוחך והתנהגותך משתנים כל רגע, ואין בידי את האפשרות
לעקוב אחריך.
ואת בוחרת שלא, שאינך רוצה בי, את מעוניינת להישאר לך עם מה
שיש לך, ביצות.
יהיה שלום אהובתי, מלכת הביצות.

ובזה נגמר קטע מאוד רע(לדעתי) עם מישהי קטנה ומבולבלת, נכתב
אי שם, והועלה רק עכשיו עקב סיבות לא סיבות(הוא נשכח במחברת
ספרות שלי)