שאו עיניכם לאפר,
אמרו הספד לכרכרת הסוסים,
בכו על ראשית הסתיו,
אשר יביא עמו זוהמת המתים.

מודעה מתערבלת ברוח,
שברי מילים לקינה,
עלוות העצים שוב נמוגה,
אין זה היום אשר יביא הברכה.

הבט - הסוסים דוהרים,
פרסותיהם מתנצחות בבוץ,
רעמתם אסופת השנצים,
לא תחליף עלטה עוד באור.

עטי אדמה משתלחת,
ערמות טיט לח מקיפות,
ידי סובבים מניחות הפגר,
מצבת שברי לבבות.

והנה הם פונים לדרכם,
הפרחים נעזבו בנשיקות,
רק ציפור דרור על זרד,
מנגנת תפילתה לרוחות.