פתחתי את המגירה שנעולה בליבי.
המנעול נשבר אך העצב נשאר.
היגון עוד לא עבר.
המגירה גם ככה הייתה ריקה.

אל תנסו אותי.
זה חדשות רעות.
    אתה לא רוצה לדעת.
       את האגדה שמתרחשת לי,
         במעמקי הנשמה.

אני נשבר כל יום מחדש.
חלק אחר נופל לאט לאט,
מנסה לאחות את הפצעים.
עם פלסטר של מליוני סכינים.

אל תנסו אותי.
זה חדשות רעות.
    אתה לא רוצה לדעת.
       את האגדה שמתרחשת לי,
         במעמקי הנשמה.


ואז הגעת אתה,
החזקת אותי ולא עזבת לדקה.
התרופה היחידה למחלה,
היו ערבוב של הדמעות מאהבה.