אורי- תודה
צולם מחלון ההוסטל. אילולא הגשם, אפשר היה לראות את ההר יותר טוב. אבל אז לא היתה קשת... עושים פשרות לפעמים.
אתה לוקח מעבורת מהעיירה הקטנה מאלייג לאי סקיי, הגדול מבין האיים הסקוטיים.
המיניבוס מהנמל מוריד אותך בצומת באמצע שומקום, שכל מה שיש בה הוא מלון (מזל
שהבר פתוח גם בצהריים). אחרי שעתיים מגיע מיניבוס נוסף, ואתה עולה עליו. אחרי
שלושת רבעי שעה, אתה מגיע לשלט "אין מוצא" שמתחתיו כתוב 9 מייל לגלן בריטל.
בסוף הכביש (החד מסלולי, כמובן) יש הוסטל ואתר קמפינג. וזהו. אה, כן, יש גם
ים, ונוף, והרים.
ספטמבר 2002
