סופת ים / השתיקה שבך |
שורד בין שבילי כאב;
עד לאן תרחק נפשך
מדברי מלל פיך שלא ישווה לליבך.
נצורה העיר בה הנך יושב,
סגורה בכליא ובריח;
לו יכולת לירות כעת בעצמך,
היית עושה זאת ללא חשש...
עיוורון פניך
לא יחתור אל האמת הצדיקה;
כרוך בין תקווה למשאלה,
סבוך בין תחינות התפילה...
ילד יתום מאמא,
דמעותיך לא תראה;
העצב שלך עמוק מוסתר,
לא ייראה...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|