יעל כבר בת 17 ועדיין לא התנשקה, היא הייתה מהבנות האלה
שחולמות בהקיץ על הנשיקה הראשונה שלהן...
היה לה את הידיד הכי טוב שלה, זה שעזר לה בהכל.
הם היו ממש נשמות תאומות, שמעו אותה מוזיקה, אהבו אותו אוכל,
ראו אותם סרטים, ואפילו הסתכלו על אותן בנות (כן כן היא הייתה
דו מינית!). לידיד שלה קראו שרון, הוא היה רזה כזה עם שיער
פרוע, שיעל נורא אהבה לשחק בו ...
יעל שמה לב שבזמן האחרון היא מסתכלת על שרון בצורה שונה , במבט
של יותר מידידות , היא ממש התחילה להתאהב בו.
אבל יעל דיי פחדה להגיד לו את זה , היא פשוט לא רצתה לדפוק את
הידידות הכל כך טובה שלהם.
לילה אחד כאשר הם היו בבית של יעל , וקפצו לצלילי רוק כבד ,
שניהם נשכבו על המיטה באותה שנייה הסתכלו אחד על השני ופשוט
נרדמו..
מאוחר יותר בלילה יעל התעוררה ושמה לב ששרון ישן לידה במיטה ,
היא גם שמה לב לצורה שבה הם נרדמו ...
הם נרדמו מחובקים .
היא החליטה שמחר יהיה היום הגדול , היום שבו היא סוף סוף תגיד
לשרון מה היא מרגישה כלפיו , סוף סוף היא תוכל להגיד לו כמה
היא אוהבת אותו .
בדרך חזרה מבצפר הפ התיישבו בגן השעשועים שליד הבית של שרון ,
היא אמרה לו שיש לה משהו נורא נורא חשוב להגיד לו .
הם התיישבו על הנדנדות והחזיקו ידיים . היא שמה לב שהוא בחן
אותה ממש מכף רגל ועד ראש , הוא התמקד בפנים שלה , ומייד כשאר
מבטיהם נפגשו היא הורידה את הראש ובחנה את הריצפה .
היא לקחה נשימה עמוקה נעמדה מול שרון ואמרה :" אממ אממ שרון
אני , אני לא ממש יודעת איך להגיד לך את זה , אני..." היא
השתתקה לשנייה הרימה את העיניים והסתכלה עליו , ואז אמרה :"
אני אוהבת אותך שרון!" .
" גם אני אוהב אותך חמודה" יעל התעצבנה היא דיי שמה לב שהוא לא
הבין אותה , היא הרגישה שכל שנייה היא תתחיל לבכות , אבל היא
החזיקה את הדמעות בעיניים ואמרה :" אתה לא מבין שרון , אני
אוהבת אותך , אני מכונה לוותר על הכל רק בשביל להיות איתך ".
שרון כנראה התחיל להבין , הוא היה בהלם הוא פשוט לא ידע מה
להגיד . ואז היא פשוט הבינה שזה לא ילך , היא קמה התחילה ללכת
טיפה .. ואז הסתובבה אליו ואמרה לו בקול שבור :" אני אוהבת
אותך , אני פשוט כל כך אוהבת אותך שרון " , וככה היא פשוט הלכה
ונתנה לדמעות לרדת , היא ציפתה שהוא ירוץ אחריה ... אבל הוא
נשאר וישב שם.
בלילה היא חלמה חלום על מישהי מוזרה , היא לא הכירה אותה .
האישה פשוט באה אל יעל ליטפה לה את השיעק ואמרה :" יעלי חמודה
תנסי לשכוח ממנו הוא יגרום לך רק רע , בסופו של דבר הוא עוד
יגרום למותך ".
שיעל התעוררה הדהד לה משפט אחד בראש :" הוא יגרום למותך.." .
שהיא קמה לבצפר היה לה מצב רוח רע , שרון לא הגיב בקשר לאתמול
, הוא ממש התעלם ממה שקרה אתמול כאילו זה בכלל לא קרה  .
בשיעור תנ"ך היא רשמה לו מכתב , היא רשמה לה שוב פעם עד כמה
היא אוהבת אותו , וניסתה להסביר לו על זה, ובסוף המכתב היא
רשמה " אם אני לא יהיה איתך , אני לא יהיה עם אף אחד ".
בסוף היום היא נתנה לו את המכתב והשביעה אותו שיפתח את המכתב
רק מחר בבוקר .
ישר איך שיעל חזרה הביתה היא לקחה מן המטבח סכין ורצה אל החדר
.
היא נעלה את הדלת , כיבתה את האורות , והדליקה את כל הנרות .
ישבה על השטיח נישקה את התמונה של שרון וחתכה את הוורידים .
ואז היא שמה לב שהיא עדיין בחדר שלה , היה לה קר ,
ואז פתאום... היא שמה לב שהיא עומדת ליד הגופה שלה .
ואז היא ראתה את שרון נכנס אל החדר , ומתמוטט ליד גופתה .
הוא החל לבכות וחיסק אותה . פתאום היא ראתה אור גדול ולא הבינה
איפה היא. ושם על ענן כלשהו  היא ראתה את סבא וסבתא שלה ,
ואפילו את שרון כולם לבשו שחור ובכו , היא הבינה שהם בלוויה
שלה.
הלוויה הייתה נורא מרגשת , יעל ראתה אנשים שניתקה איתם קשר
לפני כמה שנים , היא ראתה את המורים שלה , את אח שלה הקטן
שפילו שם ורד על הקבר שלה .
ואחרי שכולם הלכו שרון נשאר , הוא התיישב על יד הקבר הטרי של
יעל , ובכה .
הוא החליט לדבר עם הקבר הקר , עם הגופה , עם יעלי שלו .
"למה הלכת יעלי שלי , אני אהבתי אותך כל כך , פשוו פחדתי להגיד
לך . למה?! למה היית חייבת להשאיר אותי לבד בעולם בלי אף אחד
שאוהב אותי?!" .
הוא קם , נתן נשיקה לקבר שלה , והלך .
יעל הבינה מה קרה . היא הבינה שבעצם הוא באמת אהב אותה .
היא פיספסה הזדמנות לחיות , לחיות עם שרון .
היא הבינה שכנראה לא הייתה צריכה להקשיב לאיזה שבחלום. ואז היא
פשוא התקדמה אל האור לאט לאט... ונעלמה !