|
עוברים מעידן לעידן
מפנימים רגשות כמובן
אוספים ת'תקוות
שנופלות כדמעות
לריצפה הקרה
עם סימונים של גופה
מתעלמים מאחד לשני
לא פונים בגלל בושה
שאוכלת מבפנים
אך גם את זה מדחיקים
פרטים שוליים
עונות חולפות
אנשים לא משתנים
נשארים אותו דבר
רקובים מבפנים
כי ללב אין אביב ופריחות
רק ניצול והתנצלויות
הנשמה נשרפה
בלשון מעטה
והנפש זועקת
עוד מחלה מדבקת
והסוף כבר התחיל
וההתחלות נגמרו
הסיכויים לשוב
שוב אספו מעטו
ולמעטים כה אכפת
וגם הם נבלעים
זה טורף וזה בא
משקרים לעצמנו
הטירוף מודחק
כי אתה הלא שפוי
והעולם הרגיל
ואתה הקטן שמגעיל
מרדנות זה רע
ומתבטאת רק למגירה
והמגירה מלאה
כבר כואב לה נורא
להכיל את הכאב שלא מפסיק לזרום
ושוב איבדנו את התום |
|
|
אני לא קונה את
זה שהטעם של
הבייגלה זה
מהחורים.
אחד שעושה חורים
בפתי בר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.