חווויייקקק  חווויייקקק  חוויייקקק טופו!  חווויייקקקק
חוווויייייקקק חוווויייייקקקק   טופו!  
ככה זה נמשך כל לילה במשך שנה וחצי , היא לא ידעה מה זה , מי
עושה את הרעש הזה או למה?
נתחיל בלילה הראשון שבו נשמע הקול לראשונה :

(הלילה הראשון של הקול)

קול מפתחות מרשרשים מול דלת נעולה , הדלת נפתחת , היא מדליקה
את האור ע"י העברת קצות אצבעותיה על המתג.
מדליקה את המשיבון - 12 הודעות חדשות .
הודעה 1 : חוווויייק חוווייייק חווווייייק טופו!
היא רצה למשיבון ומטיחה אותו על הריצפה ורומסת אותו עד שכפות
רגליה כאבו. בתוך שברי המשיבון היא מוצאת פתק נייר מקופל , היא
פותחת את הנייר ומתחילה לקרוא : שלום. אני רוצה שתלכי לשדה
התעופה ותעמדי מול מטוס המתחיל את מסלולו - לא חשוב המסלול. אם
הוא עוצר בכדי לא לפגוע בך - מה טוב , אם לא ........
וזה היה כל הפתק , היא מיידית זרקה אותו מהחלון.

כך הלילות נמשכו , שהקול מופיע במקומות שונים ומשונים :
בקניונים , טלוויזיה , רדיו , מתחת לביתה , בצינורות האיוורור
....

(כעבור חצי שנה)

"אדוני השוטר אני לא מנסה לעבוד עליך , אני אומרת לך שה ....
הקול הזה לא מפסיק! חצי שנה !!"
"אין לי מה לומר לך גבירתי , או שתשאלי עוד אנשים אם גם הם
שומעים את הקול חווייטט חויייר...."
" חוווויייקק חווווייייק  חוווויייק טופו , אדוני השוטר"
" לא משנה!" ניתוק.

לשאול אנשים........ אמממממ... מענין למה לא חשבה על זה ....

"סליחה אדוני , אתה כנראה לא מכיר אותי אבל...."
" משטרה , יש פה זונה שרוצה לגנוב לי את הכסף , משטרה!!!"
"לא , לא אדוני רציתי רק לשאול...."

"סליחה גבירתי , אפשר לשאול אותך שאלה?"
" או כן , ברצון!"
"האם שמעת בתקופה האחרונות קול משונה באיזור?"
" אמממממ , תני לי לחשוב..... יש אולי רמז?"
" אהה , זה נשמע ככה : חווווייייקקק חווווייייקקק חווווייקקק
טופו , עוזר לך?"
האישה נופלת ומתה.
" איזה זין , את מי אני אשאל עכשיו??"

(בדירה , שנה לקול)

"מיצי , מיצי.... בוא מתוק! מיצי....  פסססס פססס פסססס מיצי!
" כנראה הלך לשכנה , כי היא מאכילה אותו.

חווויייקקק חווווייקק חווווייייקקק טופו!
"אוווווו אלוהים שזה יפסק" אוחזת בשערות ראשה ומתפתלת בתוך
מיטתה כמו פצוע אנגלי שכזה!
" אני לא מסוגלת עוד" בוכה , כל כך יפה שהיא בוכה.
" אההההה  , תפסיק את זה , מי שלא תהיה , בבקשה! אני אתן לך כל
מה שתרצה , רק תפסיק!!!"
הבוקר הפציע , שמיים תכולים , שמש נעימה והציפורים מצייצות -
תמונה יפה , לא?
מתחת לביתה קול צפירת האמבולנס החותך את השקט בצווחות רמות ,
היא מובלת לתוכו - הפרמדיק : "מה יכל לעשות לה את זה , או
מי?"
הפרמדיק השני : "אין לי מושג!! אבל זה מפחיד לחלוטין!!"

(בבית החולים , שנה וחצי לקול)
" איך את מרגישה?"
"בסדר" מכחכחת בגרונה היבש. מוגשת לה כוס מים. היא שותה .
"את צריכה לשירותים או משהו?"
" לא , לא תודה לך."  " אממממ.. אולי שאלה קטנה , למה אני
פה?"
"אמממ. .... אמממ... אני אקרא לרופא!"
מחשבות החלו מתרוצצות במוחה : אולי נפצעה , קיבלה התמוטטות
עצבים , הבית התפוצץ.....
" שלום אני הרופא שלך " עומד ושומר על מרחק מסוים ממנה.
"הי" מחייכת והעור נקרע ונופל מסביב לפה - והיא לא מרגישה
כלום.
"אופס נפל לך משהו.." מנסה לחייך אבל מרגיש איך המעיים שלו
מתהפכים.
" אויש , תודה " מנסה להחזיר את חתיכת העור למקומה אך היא
נופלת שוב.
"את צריכה משהו , יש לך קרובי משפחה , את יודעת מי את?"
" אני יודעת הכל ואני שפויה , רק תגיד לי מה קרה לי!!
בבבקשה!"
" בקצרה : את ניסית לאפות את עצמך!" לוקח את ת'רגליים והולך.
היא מתיישבת מחויכת למדי.
למחרת נקבע מותה. נקברה עם עוגיות אפויות , שאמא שלה אפתה לה.
המסכנה חשבה שזה מה שהבת שלה תרצה , כנראה יותר מידי סמים הרסו
לה את המוח.

(קופת חולים , איש זקן , רופא צעיר ונחמד)
"חווויייייקקק חווווייייקקקק חוווייייקקקק טופו!" כחכך האיש
הזקן.
" זה דיי חמור" קבע הרופא. " כמה זמן יש לך את הקול הזה?"
שאל.
" אוהו , כבר איזה שנה וחצי , אני מנסה להוציא ליחה מהריאות
וניסיתי ככה : חוווויייקקק חווווייייקקק חווווויייק , וכהשליחה
יצאה הוצאתי אותה ב : טופו כזה."
" אני מבין , רק בבית ניסית?"
" לא בכל מקום , אני לא מתבייש , כמה פעמים בקניון , פעם העלו
אותי לשידור ברדיו והייתי חייב להוציא ליחה , ופעם ראיינו
לטלוויזיה לאיזו תכנית וגם שם הייתי חייב...."
להוציא ליחה" השלים אותו הרופא וצחק.
"כשאני מתרגש אני חייב להוציא ליחה" ציין הזקן. "למשל הייתה
בצמוד לחלוני מישהי יפיפיה אז מרוב התרגשות כל פעם הוצאתי
ליחה."
"אההמ" ענה הרופא.
"ועכשיו אני כבר לא מוציא כל כך הרבה מאז שהיא עזבה".