"את לא מחייכת אף פעם?", "למה את עצובה כל הזמן?"
אני לא עצובה, אני כן מחייכת, אני פשוט קצת בתקופה קשה...
לך תסביר את זה לאנשים שהכל טוב להם בחיים.
לך תסביר לאנשים שהחיים לא לכולם וורודים, שיש אנשים שקשה להם,
שיש אנשים שעוברים עליהם דברים, שיש אנשים שלא הכל בא להם
בקלות ובגלל זה גם חיוך קשה להוציא מהם.
וזה לא שהם אנשים עם דיכאונות שיש להם חיים קשים מילדות אלא
אנשים רגילים כמוך וכמותם, אלא שפשוט עוברת עליהם תקופה לא כ"כ
קלה.

והם יכולים לעזור לך אבל במקום זה הם רק מעיקים יותר ואתה צריך
אותם בחברתך אבל הם לא שם בשבילך, הם מעדיפים ללכת להיות עם
אנשים שטוב להם בחיים, אנשים שרק שמחים ואתה לא יכול להאשים
אותם, כי למה להם לסבול, כי זה שעלייך עוברת תקופה קשה זה לא
אומר שכולם צריכים להיות בחברתך, אז מה אתה בוכה בכלל, תסבול
כי לזה נועדת.

"ואולי כבר תצא מהמצב הזה", "אולי קצת תחייך", "אולי בשבילי,
רק פעם אחת כי יש לך חיוך יפה", "אתה בחור מקסים עם נשמה טובה
אתה לא צריך להיות לידה, היא סתם דיכאונית תראה מה היא גרמה
לך".
והוא בסוף יעזוב אותי אני יודעת הוא רק ישמע את המילים האלו
שוב ושוב וזה יתחיל להדהד לו בראש ואולי הם צודקים אולי אני
בכלל לא מתאימה לו, אולי הוא זקוק למישהי אחרת שתהיה איתו.
והוא אומר לי שוב ושוב שהוא רוצה אותי ורק אותי אז למה אני לא
מאמינה לו, למה הכל נראה לי נורא לא אמיתי, למה נראה לי שברגע
שאני יקום הוא יפיל אותי. הוא יעזוב אותי אני יודעת, בגלל זה
אני כבר מתרחקת הוא גם אמר לי את זה שאני מתרחקת מאנשים וזה
כבר לא במודע אני פשוט עושה את זה כמנגנון הגנה, כמה שהוא צודק
כמה שהוא מכיר אותי, אני כ"כ אוהבת אותו.
אבל אני לא יכולה שהוא יהיה לידי יותר שיסבול בגללי, כי גם לו
נעלם החיוך מהפנים גם הוא כבר מתחיל לדבר כמו הזקנים שכל היום
מקטרים על החיים, פעם הוא לא היה ככה פעם הוא היה שמח,כמוני,
כשהיינו יחד באילת בפעם הראשונה היינו מאושרים היינו באמת
מאושרים, ילדים קטנים חמודים כאלו אוהבים שטויות ועוד יותר
לעשות אותם יחד.
אז מה יהיה, מה יהיה עם החיים שלי, מה יהיה עם שלו?
מתי אני אקבל תשובה ומי יתן לי אותה?