קורה המון, בחיים של אדם, שיוצא להכיר מישהו, מישהו שמשנה את
חייך, שעושה בך שינויים לטובה, שמלמד אותך דברים שמעולם לא
ידעת... האיש הזה, הוא מתנה משמיים, צריך לכבד כל דקה לצדו של
אותו אדם, לנצל אותה אך ורק לטובה, ולהחכים וללמוד ממנו כמה
שיותר.
כשאתה איתו, אתה לעולם לא חושב איך יהיה בלעדיו, מה היה אם
מעולם לא היית מכיר אותו, או להיפך, אם הוא בפתאומיות ייפרד
ממך עכשיו. מחשבות כאלה לא עולות במוחך, מכיוון שרוצה אתה
לחיות בחלום הזה, שתמיד תהיו ביחד, באש ובמים, ומה שלא יקרה,
תמיד תישארו כאחד.
זה בדיוק מה שקרה לה, היא לא העלתה בדעתה לעולם, שיבוא היום
בוא הם יאלצו להיפרד, הוא היה הנפש התאומה שלה, לעולם לא נמאס
להם אחד מהשני, וכל דקה לחוד, נראתה כמו נצח.
והיא ישבה שם, מול מסך הטלוויזיה- המומה.
היא לא רצתה להאמין למה שרואות עיניה, היא ניסתה לשכנע את עצמה
שזה לא נכון, ושזה רק חלום גדול שהיא הולכת לצאת ממנו כשהיא
תתעורר בבוקר.
מול עייניה, אחד המראות הנוראיים ביותר, פיגוע, ומכל המקומות
בעולם, ומכל הזמנים בעולם, דווקא שם הוא היה צריך להיות באותה
שניה, בשניה של הפיצוץ, שהכל עלה בלהבות וקרס.
היא לא האמינה שזה יכול לקרות, ודווקא לו, שמעולם לא חשש
מפיגועים ומלחמות. הייתה לו מן פילוסופית חיים מעניינת כזאת,
הוא פתח לה דרכי ראייה שהיא מעולם לא ראתה בהן לפני כן.
הוא לימד אותה שאין דבר שגורם לעצבות, ושהכל תלוי בך. אם
תתרכזי בעצב את תתמוטטי, אך לעולם אסור לנסות להדחיק אותו.
הוא לימד אותה איך להסתכל על העולם לטובה, ולקחת כל דבר רע
שקורה לה ברוח טובה, הוא לימד אותה להתמודד עם פחדיה, הוא עזר
לה בהכל....
לפני שהיא הכירה אותו, היא הייתה ילדה סגורה, מופנמת, תמיד
הייתה עצובה, היא הייתה ביישנית וחששה מכל דבר. אחרי שהכירה
אותו, נהייה לה בטחון, היא למדה איך להתמודד עם דברים והוא נתן
לה המון כלים לחיים.
"לעולם אל תתני לכאב לגבור עליך" הוא תמיד היה אומר, "אל תתני
לעצבות לגמור עלייך, תתמודדי! רק כך תוכלי להמשיך ולשרוד"...
היא השתדלה לא לבכות, היא רצתה להתנהג כמו שהוא אמר לה, ולא
לתת לעצבות ולכאב לגמור עליה. היא ניסתה להתרכז בדברים הטובים,
אך זה היה קשה לה, היא ראתה בו כדבר הטוב היחיד שאי פעם היה
לה...
"לכל דבר בחיים יש סיבה... סיבה מוצדקת" הוא היה חוזר על המשפט
הזה שוב ושוב, אך איזה סיבה מוצדקת יכולה להיות להריגת הבנאדם
היחידי שאי פעם עשה לה טוב? ילד תמים בן 17 שמעולם לא עשה שום
דבר רע לאף אחד? למה!?
מספר שבועות היא הייתה קרה, סגורה ומנוקרת, עד שהיא מצאה מכתב
שהוא כתב לה, הוא היה מונח עמוק בתוך תיק בית-הספר, שבו היא לא
השתמשה מכיוון שלא יצאה מביתה כמעט.
"עדי חמודה שלי....
אני רוצה לספר לך סיפור, הסיפור הוא על ילד ואב, שניהם ישבו על
המזח מסתכלים על הסירות שנעלמות להן באופק, הילד שאל את אביו
לאן נעלמות הסירות והאם הן טובעות, ואביו ענה לו, "לא בני,
הסירות אינן טובעות, הן עוברות למקום אחר..." הסירות לא נעלמו
מתוקה, הן עברו למקום שבו פשוט אנחנו לא יכולים לראותם יותר,
שם הם משמשות לדברים אחרים, לאנשים אחרים, אך אנחנו לא רואים
אותם יותר...
תזכרי חמודה, לכל דבר בחיים יש סיבה מוצדקת...
אוהב המון.... בן"

לכל דבר יש סיבה מוצדקת הוא אמר... וכנראה גם לזה, הוא לא טבע,
הוא לא מת, הוא פשוט עבר למקום שבו היא לא יכולה לראותו
יותר...