רציתי לספר לך על טבעם של אנשים.
רציתי לספר לך על אופיים של ספקנים.
איך כל יום נופלים שם ילדים.
איך ישנם כאלה שבאים וכאלה שלא חוזרים.
ניסיתי רק לרמוז לך שישנם גם אחרים.
את עם אופי וגם קצת יופי.
ניסיתי להסביר לך שישנם כאלה שקצת קר להם,
ושהחורף הוא אותו חורף,אולי עם קצת פחות גשמים.
שישנם גם אוהבים שמהססים ובסוף מתרסקים.
אולי את כאן פה לצידי אך במחשבותיך את ממש לא איתי.
אולי החורף גם אותך קצת מקרר.
רציתי לספר לך על כאלה שמתים ברעב וכאלה שסתם ניכנסים
לדיכאון וחושבים שיש כאן משברון.
את אולי היום אחרת אך בליבי את תמיד אותה גיברת.
שומעים תרעשים של השכנים ,לפעמים קצת כועסים.
לפעמים אנחנו כל כך עייפים.
רציתי לספר לך על כאלה שיודעים תמילים של השירים,
רציתי רק לומר לך איך אני מרגיש,אך פחדתי שתגידי שאני כה
רגיש.
שאלתי אנשים אם ראו וגם שמעו על אחת שונה שרוצה שוב תעולם ברגל
להרגיש.
אמרו לי שיצאה בלי הודעה.
רציתי באמת לומר לך מה אני מרגיש,אך ברחת לי ולא עצרת שם על
הכביש.
רק רציתי שתדעי שאולי עדיין כאן,יש כאלהקצת אחרים שעדיין
מרגישים,
לפעמים קצת את הלב,ולא בורחים בסיסמאות.
רציתי לספר לך מהי אהבה,אך הרגשת קצת עייפה,ואולי החורף
גם אותך קצת מקרר.
כי אולי את פה לצידי אך במחשבותיך את ממש לא איתי.