נפטרה בטרם עת-
שלהבת- בת 10 חודשים.
פעוטה
מי נתן יד לדבר.
עוד לא הספיקה...
עוד לא טעמה-
את טעם החיים.
החיים האכזריים והקשים.
קטנה- פצפונת,
שכבה שם- חסרת אונים.
כדור בראשה.
אבסורד!
תשעה חודשים "חיכתה" לשווא,
תשעה חודשים בבטן אימה,
הבטן שהגנה עליה מכל רע.
ולפתע פתאום-
בום! החיים אינם.
נלקחו ממנה.
רק 10 חודשי חיים.
כל כך קצת. מעט, מעט.
רחמנות!
איפה הרחמנות?!
מעט אנושיות.
מעט.
בגלל הטרור,
נוצר איזה שהוא חור.
חור בלי תחתית.
ואנו מועדים-
ופנימה נופלים.
ונפצעים- נפצעים קשה.
כמו שנאמר:
" פעוטים צדיקים- שנלקחת נשמתם
יהיו לכפרה ולעוון של הדור.
השלהבת לעולם לא תדעך
תמיד תהיה בדמינו
עזה כמוות האהבה".
אמן ונשמתה תמצא
חיים טובים ומאושרים
בגן עדן.
צווחים לאלוהים
ל מ ה ? ? ? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.