פוחדת לקטוף את הפרח
כי לא תוכל להחזיר
פוחדת לקטוף
פוחדת אולי למצוא את הסוף
לא רוצה שום פרח לקבור
פוחדת את הילד לשבור
גם אותה פעם קטפו
גם אותה פעם קברו
עכשיו היא שומרת על כל פרחי העולם
ואת עצמה היא הפכה לפרח, פרח מוגן.
בשדה היא נותרה בודדה
פרח אחרון
ואולי זה אני שרואה
אותה מבעד למיליון
של אנשים שהם רקע מטושטש
לעולם שלך, שלי ושל עוד רגש מטופש.
ולא מבינה
שלפרח קבורה
היא רק עוד זריעה
בראשית של תקופה
גם אותה פעם קטפו
גם אותה פעם קברו
עכשיו היא שומרת על כל פרחי העולם
ואת עצמה היא הפכה לפרח, פרח מוגן.
ואיך תשתחרר, ואיך תתגבר
על הדין בו שפטה את עצמה
ואני אט קובר, את עצמי- לא אחר
ומבטיח שלי לא תהיה עוד זריעה... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.