ראו את המקום!
איזה גודל,
התפאורה היפה,
פשוט מרגש. אין מה לומר.
והם,
השאר,
במרכז.
נעים הנה והנה,
הלאה ושוב פעם.
והיתר,
נשכחו מהר מדי,
כבר נותרו מאחור,
חסרי מילים וללא קול.
לא מתוך
אהדה
וגם לא מתוך
התרגשות.
אלא מתוך
הייאוש
ואולי גם,
מתוך אכזבה.
בטרם הספיקו לומר את דברם.
עצבונם,
שמחתם,
או סתם דבר מה.
והבמה, ששימשה
לכיסוי ולעמוד תמיכה,
עודנה נשארה.
אך אינה מקום מפלט עוד.
וכל שהעיוור רצה,
היה לזכות
בקצת,
הכרה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.