היא אוהבת אותו. היא תיתן לו הכל, תעשה בשבילו הכל. הילדה
התאהבה בו וזה פשוט ברור. היחס שלה אליו כל כך חם. היא ילדה
יפה. יש לה עיניים ירוקות גדולות, שיערה קארה חלק ושפתיים
מתוקות. גם הוא ילד מדהים. הילד הזה פשוט מלאך. עיניו חומות
מלאות חום ואהבה, שערו שטני מדהים.
שניהם אומנם קטנים, מאוד קטנים, אבל זה כל כך יפה לראות אהבה
פורחת.
היא והוא שכנים. גרים ממש כמה בתים אחד מהשני. הם היו יחד בגן,
ובמשך השנה- בה הם היו נפגשים המון, הילדה הייתה משחקת תמיד
במה שרצה הבן לשחק. הילד מאוד אהב אותה, כי הייתה לו חברה שהיא
בת והיא מוכנה לשחק עימו כדורגל, שלא ככל שאר הבנות. לפעמים
הוא היה השוער והיא הייתה השחקנית המנסה להבקיע שערים, ולפעמים
היו מחליפים בתפקידים. היה ביניהם קשר מיוחד שלא קיים לרבים
בגיל כזה צעיר, הם אפילו תכננו לטוס יחד ללוס אנג'לס כשיגדלו,
כי הילדה בעלת העיניים הירוקות מאוד אהבה את המקום.  
בשנה לאחר מכן הוא עלה לכיתה א' והיא נשארה עוד שנה בגן.
יום יום התקשרה  הילדה אל הילד, הזמינה אותו להיפגש איתה והכל
כדי לשמור על קשר טוב. אמא שלה כל הזמן אומרת כמה שהיא אוהבת
אותו, ורוצה להיות איתו כל הזמן. כשעלתה הילדה לכיתה א' הילד
כבר עלה לכיתה ב' והם שיחקנו ביחד בבית הספר ומאוד נהנו אחד
בחברתו של השני, על אף הפרש הגילאים ביניהם.
עברו להם השנים, והם עדיין בקשר. שניהם כבר בצבא. כל אחד במקום
אחר. היא משרתת  
במודיעין אשר בצפת והוא משרת ביחידה קרבית, והשניים עדיין
שומרים על קשר טוב.
הבן פגש מישהי בצבא, מישהי מיוחדת, פחות משכנתו, אבל מיוחדת.
בהתחלה הוא לא שם לב אליה. לאחר שהיא התחילה איתו בדרכים מאוד
מקוריות וניסתה למשוך את תשומת ליבו היא כבשה את לבו. הילדה עם
העיניים הירוקות והגדולות, הייתה עצובה, היא פשוט נשברה. מאז
שהכיר הבן בת חדשה, הוא שכח ממנה לגמרי. הקשר בניהם דעך.
בהתחלה הם נפגשו פחות, ואז זה בא על חשבון הטלפון. הם כמעט ולא
מדברים בטלפון, חוץ מהפעמים שהם פוגשים אחד את השני באוטובוס
חזרה מהצבא או סתם ליד השער אין בניהם קשר.
יום אחד פגש הגבר( הוא כבר לא ילד, הוא גדל) את שכנתו בעלת
העיניים הירוקות. הוא קלט שהיא עצובה ובודדה. הוא ראה זאת
בעיניה, שהפכו להיות חסרות ברק ושמחת חיים. הוא אמר לה כמה היא
מיוחדת וכמה הוא אוהב אותה, אבל ברור שזה היה רק מתוך ידידות
ולא יותר מזה. הוא אמר לה שהוא רוצה לדבר איתה. לא כרגע, אבל
הוא רוצה לשוחח איתה כשיהיה לו זמן. הבן אדם עסוק. יש לו חברה,
הוא נמצא בצבא, וכך גם ה"ילדה עם העיניים הירוקות"- שכך נהג
לקרוא לה. כמובן שהשיחה לא נערכה והילדה עם העיניים הירוקות
והיפות הפסיקה לאכול. היא כבר הייתה חלשה ונגמר לה הכוח. בצבא
ראו  שמצבה של הילדה בעלת העיניים הירוקות מחפיר, ועקב כך
קיבלה שחרור מוקדם מהצבא.
עברו שבועות, עברו חודשים והם נפגשו שוב. והפעם הם נפגשו בבית
החולים. הילדה היפה נראתה נורא. היא הייתה חיוורת והייתה כל כך
רזה שהיא יכלה לעוף ברוח. כאב לו הלב, אבל הוא לא ידע שזה
בגללו, הוא לא ידע שהיא אוהבת אותו.
כששמע ששכנתו, חברת ילדותו הטובה ביותר, נמצאת בבית החולים הוא
ביקש אישור מיוחד מהצבא לחופשה לזמן בלתי מוגבל כדי שהוא יתמוך
בה. הוא היה לצידה במשך המון זמן וטיפל בה. היא שמחה, אבל היא
ידעה שאין לה סיכוי איתו. מצבה הנפשי והפיזי כבר היה יותר טוב
והיא הרגישה צורך לשפר את איכות חייה, ולכן היא החליטה לכתוב
לו מכתב פרידה, ובו כתבה כמה היא אוהבת אותו, מאז שהיו קטנים
ועד עכשיו. היא כתבה לו כמה היא סבלה כשהוא הכיר מישהי אחרת,
והיא נשברה יותר כאשר הם הפסיקו להיות בקשר. בסוף המכתב היא
אמרה לו שהיא נוסעת רחוק, ושלא יחפש אותה. היא רוצה להיות לבד.
למצוא לעצמה מישהו אחר. היא שמה את המכתב במעילו במזמן שישן
לידה בבית החולים. היא עזבה באמצע הלילה, פשוט ברחה לה. בבוקר
כשקם ראה את המכתב, אבל זה היה מאוחר מידי. היא נסעה, רחוק ככל
שרק אפשר.
הגבר היה מבולבל. הוא אהב אותה, אבל גם את חברתו. הוא אף חשב
לעבור לגור עם חברתו, אך בגלל המצב הוא כבר לא ידע מה לעשות.
הוא חיפש אותה בכל מקום, כאילו בלעה אותה האדמה. היא פשוט
נעלמה.
בילדותם הוא נהג לקרוא לה הילדה עם העיניים הירוקות, אך היה לו
אליה עוד כינוי. הוא קרא לה אור, כי היא הביאה לו אור לחיים.
הוא חשב שאולי אם יחפש אותה בשם זה, הוא יימצא אותה.
הוא נזכר שהיא מאוד אהבה את לוס אנג'לס ושהם קבעו לטוס לשם יחד
כשיגדלו, ולכן ביקש חופשה מהצבא וטס לשם. לצערו, הוא לא מצא
אותה שם, אך גילה שהיא בדיוק עזבה משם כמה ימים לפני שהגיע.
מסתבר שהיא מצאה לעצמה מישהו שם והם עברו לגור ביחד בהולנד.
כשהוא שמע על זה, הוא הבין כמה הוא אוהב אותה, והצטער שהוא
מגלה את זה רק עכשיו. הוא החליט בכל זאת לטוס אליה, לומר לה
שהוא מצטער ושהוא אוהב אותה. כשהוא הגיע לשם הוא לא מצא אותה.
הוא שאל אנשים אודותיה, ולבסוף הוא גילה שהיא מתה. היא התרסקה
במטוס בדרכה להולנד. הוא חזר עצוב לארץ ודיבר עם הוריה.  הם
ידעו כמה היא אהבה אותו. הם סיפרו לו שהיא כתבה לו עוד מכתב
בזמן שנסע לחפשה בלוס אנג'לס. הוא כל כך התרגש וכולו רעד מרוב
התרגשות. ידיו רעדו כאשר קיבל את המעטפה לידיו. הוא פתח את
המכתב, ובו היה כתוב:
" גבר חלומותיי היית תמיד, ותמיד תהיה. אני אוהבת אותך בכל
ליבי, אני לא יודעת מה אתה מרגיש כלפיי ואני גם לא רוצה לדעת,
כי אני יודעת שאני אפגע. לא רציתי לפרק את ידידותינו אף פעם,
ולכן לא סיפרתי לך כלום. גם לא רציתי להפריע לך בקשר שלך עם
חברתך.
אם אתה מאושר אז אני שמחה, על אף שאתה לא איתי, אבל לעולם אני
לא אהיה שלמה, כי אתה לא שלי. בסופו של דבר יקרה לי משהו, כך
שזהו מכתב פרידה. אני מבטיחה לך שאני לא אטריד אותך יותר.
בבקשה אל תחפש אותי. מצאתי לי מישהו ואנחנו עוברים לגור
בהולנד. הוא בן אדם טוב, והוא אוהב אותי. אז, שיהיה לך המשך
חיים יפים, ויש משהו שאני רוצה לבקש ממך, מן בקשה אחרונה.לעולם
אל תשכח  אותי. אוהבת תמיד "הילדה עם העיניים הירוקות".
כשסיים לקרוא את המכתב הוא התמוטט על הרצפה. הוא היה חייב
לראות אותה עוד פעם. ביום למחרת הוא נסע לבקרה בקבר שלה ודיבר
אליה. הוא לא הפסיק לבכות. הוא הבטיח לה שהוא לעולם לא יישכח
אותה ושהוא יקרא לביתו הראשונה על שמה. הוא אמר לה שהוא אוהב
אותה והלך.
הוא יודע שהוא למד לקח. והוא ילמד אותו אנשים, לאחר שהוא למד
אותו בדרך הקשה-מוות. להבא כשמישהי מתקרבת אליו, לא להרחיקה.
לא לשכוח אנשים מהעבר שהיו חשובים לך ועדיין חשובים לך, למצוא
זמן לחברים, כי אחרת תשאר לבד.
למדו מניסיונם של אחרים.