הזמנתי נס על חלב. קיבלתי נס על חלב. מסתבר שאם מבקשים נס על
חלב מביאים לך את גרגירי הקפה על הרבה חלב מוקצף- הם לא יכלו
לפחות לערבב? מבין הגרגירים הרבים ששטו על ענן הקצפת-חלב שלי
ראיתי גרגיר אחד שנראה לי שונה מהשאר, הוא היה מאוד אנושי
יחסית לגרגיר קפה.

הוא הסתכל עלי במבט מלגלג. זה בכלל לא מצא חן בעיני שגרגיר קפה
מסתכל עלי במבט מזלזל אבל מה יכולתי לעשות? לומר לו להפסיק?
פעם ראשונה בחיים שלי שאני רואה גרגיר קפה שמסתכל עלי אז שאני
אעיר לו הערות? שיסתכל.

"מה קורה מותק?" הייתי קצת בשוק. לא מזה שהגרגיר התחיל לדבר
איתי, אלא מהעובדה שהוא היה קצת גרגיר ערס.
"אה... סליחה" לחשתי לתוך הקפה שלי תוך כדי הסתכלות חוזרת
לצדדים. המעטים ששהו בבית הקפה לא התעניינו בי במיוחד.
"מה קורה?"
"מה אתה רוצה?"
"דברי יפה"
"מה?!"
"דברי יפה"
לא אמרתי כלום. לא ידעתי מה לומר. אם אתה הייתם שומעים גרגיר
שמדבר אליכם מתוך קצפת ואלפי גרגירים אחרים אתם הייתם מגיבים?

"את די מכוערת, את יודעת?" הוא המשיך.
"מה?!"
"אמרתי שאת די מכוערת! מה? את גם חרשת?"
"אתה ממש חצוף, אתה יודע?"
"למה? כי אני אומר את האמת?"
"מישהו ביקש ממך את האמת?"
"טוב. סליחה... אבל, את יודעת שזאת לא אשמתי שאת מכוערת"
עכשיו כבר כעסתי "אוי... אתה הולך לחטוף!"
"מה תעשי לי?"

חייכתי ועשיתי מה שכל בן אדם שפוי אחר היה עושה: הטבעתי אותו
לתוך הררי החלב שלי ערבבתי טוב טוב ביחד עם שתי כפיות סוכר
ושאר הגרגרים ולקחתי לגימה אחת ארוכה וחמימה מהקפה שלי. שיתעכל
הבן זונה.