יוסי לב / שמיכה של תחילת הדמיון |
לא נותן לזמן לעצור את הנפילה
בינתיים רק שומע את קולך
אולי יום אחד תהיה לנו דירה...
אבל עד שזה יקרה, אני מנסה
למצוא חלון במחסן ישן של געגועים
וכמו אתמול, אני אראה
את הטעם שלפני החיים היפים.
רוצה לדעת שזאת לא את יותר,
להתסכות בשמיכתך, וללכת לישון
"אני רק מחליף סדין" הוא אומר..
וחוזר ליום בו נידון
מתי תהיה שוב מולי במבט חודרני?
אני אחכה לך עד הדממה הבאה,
שתבוא בוודאי עד סוף דמיוני.
לזכר אותה מתנה שקיבלתי-
אהבה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|