ס. קובריק / היינה |
נטול אותות מסדר
ואי של רעלת עיניים
ללא הפשטות
מבלי להסביר
כך היינו
את ועברי.
אך מבלי משים
גידרת עצמך
הוספת קהל כשדים
יצקת שרביט לידך
הפעוטה וכה שלי
והניצוח פצח
על תזמורתך
כלי נגינת התבוסה
מארש החללים.
והמבקרים מהללים
ושאגות ההיכל מקהות
את חושייך
ואני
פוסע הרחק ממך
למדבר הנטול
לאוקיינוס הנתינה
ולגעשו של הר הבראשית
כי משם הכל פרץ
בלבת סיפורינו
שנחרך בכיכר חוצות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|