הייתי במסיבה, השעה הייתה אחת בלילה...
היו הרבה אנשים, חלקם בחוץ, מדליקים את הסיגריה האחרונה
בחפיסה, חלקם מסניפים את מנת הסמים האחרונה שנשארה, חלקם
שתויים מדי כדי לדעת איפה הם נמצאים, מה הם עושים, או מה בכלל
הם יעשו ברגע שלא יהיה עוד מה לקחת, לעשן ולשתות..
זה היה נראה, כאילו כל האנשים האלו, חיים רק בשביל הרגע הזה,
רק בשביל לעשן את חבילת הסיגריות, אולי רק כדי לשתות את בקבוק
הוודקה  המלא אלכוהול משכר,, או אולי אפילו כדי להסניף את מנת
הסמים האחרונה שנשארה, ולראות אם הם יצליחו לעבור את ההסנפה
הזאת גם...
היה נראה לי שאני לא שייכת, שאבדתי בדרכי והגעתי למקום שאני
בכלל לא רוצה להיות בו, אבל היה משהו שהחזיק אותי, שכפת אותי
למקום, הרגשתי קשורה אבל כל כך לא קשורה, הרגשתי קטנה אבל כל
כך לא קטנה, משהו בטוח לא הרגשתי, אותי, היה לי קשה מאוד
להרגיש...
ובדיוק כשרציתי לצאת ופניתי לכיוון הדלת, ראיתי אותו, הוא היה
כל כך יפה, ומקסים...
השיער שלו שחור כפחם, כל כך מיוחד, והעיניים השחורות הגדולות
שלו, שכה משכו אותי אליו...
הוא היה כל כך עדין, כל כך שברירי, אבל חזק, וכוחני, והיה לו
כוח שכאילו משך אותי אליו, הרגשתי אבודה ומסוחררת כל פעם
שהייתי מסתכלת עליו במבוכה, עם לחיים מסמיקות...
והוא שהיה שולח לי מדי פעם מבטים, אך לא יותר מדי, שאני לא
ארגיש חשובה יותר מדי, שמא הוא בחבורה שלו עושה מה שהוא רוצה,
ומקבל את כל מה שהוא רוצה ואת מי שהוא רוצה, והיה נראה שאותי
הוא פשוט לא רוצה, למרות שבטוח ידע, שיקבל אותי כשירצה.. או
שלא..?

לאחר שראיתי אותו והוא שלח לי מבטים קטנים החלטתי, שאני לא
יכולה לעשות את זה לעצמי, ושאני חייבת לעשות משהו, אז חשבתי
והיו לי בעצם שתי אפשרויות, להשתפן כמו ילדה קטנה ופחדנית, או
לקחת את זה לידיים שלי ולדבר איתו...
החלטתי...
שאתנהג כמו תמיד, כמו הילדה הקטנה והפחדנית ואשב, ואולי אקווה
מדי פעם בחלומות שלי (שתמיד היו עליו..) שאולי הוא יחליט לגשת
אליי (למרות שתמיד ידעתי שזה לא יקרה..)
אז חזרתי לפינה הקטנה שלי במסיבה (שתמיד משום מה נראית לי
מתרחשת באותו מקום.. אבל בכל מקרה, אולי אני פשוט סגורה עם
עצמי שאני לא שמה לב לסביבה שלי אפילו?)...
ואז חשבתי שאי אפשר להמשיך ככה, ושאולי יש לי דרך להגיע
אליו...
ואמרתי שאולי, כדאי שאני אשתלב ואז אתנהג כמו הטיפשים במסיבה,
ואולי אם אהיה טיפשה כמוהם ואעשן את הסיגריה האחרונה בחפיסה,
אסניף את מנת הסמים האחרונה, או שאשתה את הלגימה האחרונה
בוודקה, אז אולי, הוא יסתכל עליי, ואולי הוא ידבר אליי...
(למרות שבטח לא יהיה לי מה להגיד ואשתתק..)
ועשיתי את זה, הלכתי והתערבבתי, שתיתי את הבקבוק סמירנוף שבכלל
לא השפיע עליי בפעמים הראשונות, ועישנתי את הסיגריה האחרונה
בחפיסה, שהיה נדמה שלי לא תעשה כלום, כי לא הרגשתי שום דבר,
אפילו לא סחרחורת או שיעול קטן...
אז פשוט המשכתי לעשות את זה ולהתנהג כמו הטיפשים, שלפתע בעצם,
לא נראו לי טיפשים כל כך...
והרגשתי פתאום שייכת אליהם, אבל אולי יש מישהי בחוץ שיושבת
בפינה ואומרת שאני טיפשה כמו כל השאר, שיושבת ושותה את הלגימה
האחרונה של הוודקה, או מעשנת את הסיגריה האחרונה בחפיסה...
אבל בעצם, אני שונה, אני עדיין ילדה קטנה ופחדנית שהשתייה בעצם
מעלימה את הפחדים...
אבל אולי בעצם לא, אולי אני כבר לא ילדה קטנה ופחדנית ואני
בחרתי להעלים את אותה הילדה הקטנה, אבל בעצם, זה היית אתה,
שעזרת לי, כי כשראיתי אותך הכל פשוט נעלם, זה כאילו לא היה אף
אחד בסביבה ונשארנו רק אני ואתה, וכל העולם פשוט נעלם והפך
להיות רקע כמו תמונה, או תיבת נגינה שמנגנת, רק שהנגינה שלהם
יותר רועשת, אבל זה לא הפריע לי, וכל מה שניסיתי ורציתי בעצם
היה אותך, רק שתעזור לי, רק שתהיה לצידי לתמיד, ומשום מה, אף
פעם לא היית...
והחלטתי שעכשיו טוב לי, אז אני לא צריכה אותך כמו פעם, ואולי
אני עדיין חולמת עליך, ואולי אני עדיין אוהבת אותך, אבל אתה
בלתי מושג, כי אני פשוט לא משהו שרצית, ואני חושבת, שגם בחיים
לא תרצה...
אז אני לא מפסיקה לאהוב אותך, כי אתה חשוב לי, אבל אני יותר,
לא אמשיך להסתכל עליך במבטים חודרים, ולא אחשוב על האושר שאתה
תגרום לי, כי אתה לא רוצה אותי, אז אולי אתה לא תוכל לעשות
אותי מאושרת, ולהוציא אותי מהמצב ששקעתי בו, שבעצם אני נמצאת
בו, בגללך, בגלל שאתה לא רצית להיות איתי, ולא רצית לאהוב
אותי, אבל אני בסדר, אני לא ילדה קטנה ופחדנית, אני חזקה, אני
יכולה..
אז עכשיו אני חושבת, שאני אמשיך לעשות את זה, אני אמשיך לא
ללכת לבית ספר, ואמשיך לשקר לאמא, ולהגיד לה שאני הולכת ללמוד
ובבית ספר, להגיד לה שבית ספר ממש טוב, ושהמורים ממש אוהבים
אותי שם.. (אולי הם באמת היו אוהבים אותי, אם הם היו רואים
אותי..)
אז אני פשוט אמשיך, כי זה טוב לי, וכיף לי ככה...
ועכשיו, עכשיו אני רוצה שתרצה אותי, שתאהב אותי, שתרצה לאהוב
אותי, כי...
אני רוצה אותך.. אז למה לעזאזל אתה לא רוצה להיות איתי..?
אז מה אם אני ילדה קטנה ומפוחדת, אז מה..?
זה אתה שעשית אותי כזאת, זה אתה שהכנסת אותי לפינה הקטנה
השחורה הזאת, ולבועה שלי....
אז אולי תהיה אתה שתוציא אותי ממנה..?
בבקשה תעזור לי.. אני צריכה אותך, אני צריכה את העזרה שלך...!
אתה היחיד שיכול להוציא אותי מפה.., היחיד.., אין לי אף אחד
אחר.., כולם נטשו אותי.., הם זנחו אותי.., ובשביל מה..? בשביל
למצוא טיפה של אושר..? איפה הם חושבים שהוא נמצא..?
אין אושר בעולם.., בשום מקום.., חוץ מהזמן שאני איתך...!
אז תבוא כבר.. אני כבר לא ילדה קטנה...

ופתאום.. פתאום... פתאום...
הוא הגיע, לבוש במכנסיים הרחבים שלו, והחולצה השחורה שלו,
שבעצם הוא מחליף כל פעם, אבל הוא נראה כאילו הבגדים שלו נשארים
עליו כל הזמן, אבל הם עדיין חדשים, ויפים, בדיוק כמוהו...
והשיער הגולש והשחור פחם שלו, והעיניים השחורות הגדולות
ושמושכות אותי כל פעם שאני מסתכלת...
והפעם משהו קרה, הוא מסתכל עליי, הוא מתחיל להתקרב, זה בטוח לא
אליי, למה שהוא יבוא אליי..?
הוא אומר משהו... הוא כן מדבר אלי... מה הוא אומר..? אני לא
מבינה את זה.. אני לא מסוגלת לחשוב..
ולפתע אני מבינה... הוא אמר לי שקוראים לו, שקוראים לו, קרן,
(וחשבתי לעצמי, זה שם מיוחד, ואני תמיד אהבתי שמות מיוחדים...)
ואמרתי לו שאני, שאני, שי, (וחשבתי שהוא בטח יצחק עליי..)
והוא אמר, שיש לי שם מקסים ומיוחד, בדיוק כמוני...
וחזרתי להרגיש כמו ילדה קטנה, אבל כבר לא מפוחדת, רק קצת
נבוכה...
וישבנו ודיברנו וזה נראה כאילו שוב אין אף אחד חוץ מאיתנו,
יושבים על הדשא, באמצע שום מקום, ומדברים... ואני שיושבת
וחושבת שהוא הציל אותי, שהוא שמע את הצעקות שלי, ושאולי גם הוא
מרגיש משהו אליי, ושהוא לא יוותר עליי... אבל במשך כל השיחה
היה לי קשה להתרכז בדבריו.. כי השפתיים שלו, היו כה יפות,
ומיוחדות, מחכות לנשיקה, והעיניים שלו שתמיד כה הפנטו ומשכו
אותי, והשיער שלו שכל כך רציתי לגעת בו, והוא נראה כל כך קרוב,
אבל כל כך רחוק...
ואז, הוא לפתע התקרב לעברי, ונשק לשפתיי, וזה היה בדיוק מה
שחלמתי במשך כל הזמן הזה, שהייתי כל כך מאוהבת בו, אבל פחדתי
מהרגע הזה שיגיע, שאולי, אחרי שאני אשיג אותו, הוא לא יהיה
שלי, כי אני כבר לא ארצה אותו.., אבל טעיתי ואני כן רוצה, ואני
כן צריכה ומשתוקקת שהוא יהיה שלי...
ועכשיו, הוא באמת שלי, שלי ורק שלי... לתמיד, לנצח נצחים...
הוא בחיים לא יעזוב אותי..

אני בחיים לא אפסיק, לא אפסיק לנשק אותו, גם אם זה יהיה הדבר
האחרון... הדבר האחרון שאעשה...