הזמן :17 לאוקטובר 2026, שעה אחר הצהריים.
המקום: בית משפחה טיפוסית, ישראל.

ילדה כבת 15 נכנסת לביתה.
"היי אימא!"
"היי, איפה היית?"
"הייתי ביחד עם פרח, אצל סבתא שלה קורל. מה את עושה?"
"רואה 'חברים'"
"עוד פעם התוכנית הזאת? למה לא מורידים אותה כבר? השחקנים שם
כבר בני איזה מאה!"
"הם לא כל כך זקנים, הם רק בני 50 בערך"
"מאה, חמישים אותו דבר... מי כבר רואה את התוכנית הזאת?!"
"שתדעי שאני רואה את התוכנית הזאת משהייתי בגילך, והיא היתה
פעם מאוד מצליחה! היא היתה הרבה שנים התוכנית המצליחה ביותר
בארה"ב."
"בארה"ב? אפשר לחשוב שזה כבוד כזה גדול, להיות התוכנית הכי
מצליחה בארה"ב."
"פעם זה היה...לפני מלחמת העולם השלישית ארה"ב היתה הארץ הכי
מפותחת בעולם."
"מה באמת? יותר מישראל?"
"הרבה יותר! ישראל היתה סתם מדינה קטנה עם 6 מליון איש שהיתה
מוקפת כולה במדינות ערביות"
"מזה מדינות ערביות?"
"מדינות ערביות, זה מדינות שיש בהם הרבה אנשים ערבים ומוסלמים.
עכשיו יש רק מדינה אחת כזאת, ערב הסעודית. כל שאר המדינות האלה
הפכו מזמן להיות חלק מישראל"
"את רצינית? הייתי בטוחה שזה תמיד היה ככה."
"ממש לא. רק אחרי המלחמה כל זה קרה. לפני 15 שנים בערך. באותו
הזמן בערך גם החליטו להחליף את עיר הבירה שלנו"
"מה? גם החליפו את עיר הבירה שלנו? העיר בירה של ישראל לא תמיד
היתה תל אביב?"
"לא פעם היא היתה ירושלים."
"ירושלים? באמת? למה לעזאזל ירושלים? מה כבר יש לאנשים לחפש
שם?"
" טוב, בירושלים יש את הכותל, הר הבית, ועוד כל מני דברים
שמאוד חשובים לכל הדתות"
"בסדר, אבל כמה אנשים דתיים כבר יש?"
" עכשיו כמעט שאין, אבל פעם היה הרבה יותר"
"מוזר..."
"כן, וכשהייתי בגילך היתה גם מלחמה בארץ והיה המון פיגועים "
"פיגועים? כן שמעתי על משהו זה, זה כמו שיש עכשיו בתאילנד?"
"כן בדיוק, אבל זה היה ממש נורא, ההורים שלנו לא היו מסכימים
שניסע כמעט לאף מקום! ואם כן היינו יוצאים, אז הם היה מתקשרים
אלינו כל חמש דקות לוודא שאנחנו בסדר."
"איך אפשר לחיות ככה?"
"מסתדרים, היו את התקופות הקשות שבאמת כמעט שלא היינו יוצאים
והיו את התקופות הקלות יותר שיצאנו כמה שרצינו אבל רק למקומות
עם אבטחה."
"ובאיזה שנה המלחמה הסתיימה?"
"היא הסתיימה במאי 2004 כשהייתי בת 17 בדיוק."
"מה, את זוכרת את התאריך המדויק?"
"כמובן! אני לא יכולה לשכוח:
כמה שנים לפני שהמלחמה הסתיימה, צפיתי בתוכנית שארחו בה
אסטרולוגית ובקשו ממני להערך מתי, ע"פ האסטרולוגיה, המלחמה
תסתיים והיא ענתה מאי 2004.
אני סימנתי את התאריך ביומן שלי, כדי לבדוק עם האסטרולוגית אכן
צדקה, והיא צדקה.
אני בחיים לא אשכח את זה."
"טלויזיה, איזה המצאה ישנה, מי משתמש בזה כבר בעידן ה A.I.O
ומה היה כבר אז את ערוץ האסטרולוגיה? ולמה בדיוק ראית את הערוץ
הזה?
אהה טוב נו, ההורים שלך לא נתנו לך לצאת מהבית בכלל אז לא היה
לך הרבה מה לעשות..."
"לא, לא היה אז ערוץ האסטרולוגיה, זאת היה תוכנית בערוץ 2"
"עוד יותר גרוע! מי בכלל רואה ערוץ 2?!?"
"טוב תקשיבי, אז זה לא היה ערוץ שרק זקנים רואים מתוך הרגל,
בשביל זה היה לנו את ערוץ 1, ערוץ 2 היה כמו ערוץ 10 של
היום."
"היה גם MTV?"
"כמובן, הייתי צופה בזה כל הזמן! אהבתי את הסגנון R&B ,אבל את
בטח לא שמעת על זה כי זה נעלם מהעולם עוד שהייתי צעירה."
"זה מזכיר לי, ראיתי את הקליפ החדש של מישל ספירס,
היא פשוט עולה לי על העצבים! היא מתפשטת בקליפים כמעט לגמרי
ואחר כך יש לה עוד את החוצפה לטעון שהיא בתולה, ושהיא מתכוונת
לקיים יחסי מין רק אחרי החתונה!"
"זה ממש מצחיק... אימא שלה, בריטני, השתמשה בדיוק באותו
הגימיק..."
"כן שמעתי משהו על זה שאימא שלה היתה גם זמרת."
"ולא סתם זמרת היא היתה הזמרת, היא היתה בזמנו הבן אדם הכי
מפורסם בעולם! כולם העריצו אותה, לא בגלל שהיא יודעת לשיר, אלא
רק בגלל שהיא נראתה טוב!"
"יש דברים שלא משתנים..."
"טוב, הילדה זאת גדלה בבית עם שני הזמרים המפורסמים ביותר
בזמני, מה הפלא שגם היא הלכה בדרכם והפכה גם היא לזמרת?
אבא שלה היא הזמר הראשי בלהקת בנים שקראו לה אנסיו, הנסי, משהו
כזה, אני לא זוכרת בדיוק...
הם התפרקו אחרי עשר שנים שהם לא הוציאו אפילו להיט אחד וכבר אף
אחד אפילו לא שם לב שהם עדיין קיימים. מה לעשות כל הילדות
הקטנות שאהבו אותם כבר גדלו והפסיקו לשמוע מוסיקת פופ.
ברגע שהתחילו להכיר בעולם את הלהקות הטובות של הארץ כמו מוניקה
סקס, וזמרים טובים כמו אביב גפן וחמי רודנר הפופ נעלם כמעט
לגמרי!"
"מה פעם הסגנון מוסיקה הכי פופולרי היה פופ? למה?"
"כי פופ זה מוסיקה קליטה וקלילה כזאת שקל להתחבר עליה, אנשים
לא הבינו אז מה זאת מוסיקה טובה"
"טוב אימא הייתי שמחה שנמשיך לדבר אבל אני לא כל כך יכולה,
יובל צריך להגיע כל רגע... אבא מסכים לתת לו את המטוס ואנחנו
טסים לפאב בניו יורק"
"אהה באמת? תהנו!"
(צלצול בדלת)
"פתוח!"
(יובל, נער כבן 17 נכנס לבית ומברך לשלום את הדיירים.)
"טוב אימא ביי הלכתי!"
"רגע דנה
דנה
דנה!
דנה קומי!
קומי את צריכה ללכת לבית ספר!"
"בסדר אני קמה..."
"מהר את תאחרי כבר 7 וחצי"
"אימא, את לא תאמיני איזה חלום חלמתי..
חלמתי שיש לנו בית גדול שיש לי A.I.O פרטי ויש לו מטוס גדול
כזה כמו שיש לילדים מהכתה שלי"
"באמת?"
"כן זה היה נהדר! חיינו בבית גדול והיו לנו המון A.I.O בכל מני
גדלים שהפכו לטלויזיה ענקיות!"
"אוי דנה... כל הדברים החומריים האלה זה לא באמת מה שחשוב, זה
לא משנה כמה כסף יש לבן אדם , זה משנה אם הוא בן אדם טוב או
לא.
iזה שלאבא ולי אין כסף להרשות לעצמנו לקנות הרבה A.I.O  כמו כל
האנשים העשירים, זה לא עושה אותנו פחות טובים מאנשים אחרים.
אולי... עוד כמה זמן שאבא ימצא עבודה טובה, נחסוך ונקנה לנו
איזה A.I.O פשוט.
אבל את יודעת שהמצב בישראל לא טוב ויש 50 אחוזי אבטלה, מאוד
קשה למצוא עבודה בימינו."
"כן אימא אני יודעת, זה לא אשמתך ולא אשמת אבא" אמרה דנה ונסעה
במכונית רנו הישנה שלה (שנת 2004) לבית הספר.

A.I.O מכשיר קטן דמוי פלאפון שכולל בתוכו: מחשב, טלויזיה,
שעון, פלאפון, ומקרר.
נגזר מראשי התיבות: All In One