ולפעמים אני יושבת לי באוטובוס
וחושבת
כמה זה כיף לנסוע ברכבת
או מסתכלת על חייל חמוד ומנומנם שמולי
ומתחילה לרקום את הסיפור הדמיוני שלי
וקורה די הרבה שאני רואה אדם
שנראה לי משועמם
והייתי רוצה לדבר איתו
להתעניין
למתוח קווים לדמותו.
יש אנשים
(צעירים או קשישים)
שיוצא לי לראות בכל נסיעה
אחר-כך ברחוב
וזה נראה לי קצת לא בסדר
להתעלם
ממישהו שישב ליידי
או במושב קרוב
ואפילו פעם נגשתי לבחור שנראה לי מוכר
וטענתי בפניו שנפגשנו בעבר
שנינו נכחנו באותה נסיעה
(אם אינני טועה)
באותה שעת צהריים
אגד,
92. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.