New Stage - Go To Main Page


לא בכל יום קורה לנו שאנחנו והטבע שסביבנו משתלבים כל כך יפה,
עד שאנו נעצרים ומתמכרים כליל לתחושה המופלאה שאנו איננו אלא
חלק מהוויה גדולה והחוויה הקטנה שלנו אופפת אותנו בהנאה
מרובה.
אתה יכול לעבור ביום שבת חורפי קריר ויבש בשבילי שלולית החורף
של דרום נתניה, מרחק דקות הליכה משמורת האירוסים, כשהשמים
הבהירים מבליטים על ריקעם כל זיע וניד, כל מכת כנף ציפור וכל
עלה הנד ברוח ולא לחוש דבר. אבל אתה גם עשוי להקשיב לקולות
הציוץ הבוקעים מגרונות מאות ציפורי חורף המבקרות אותנו שנה אחר
שנה, מביטות עלינו ממרום צמרות העצים או מרום מעופן ואינן
מייחסות לנו חשיבות יותר מאשר לאחיהן סביבן.
אתה יכול להקיף את השמורה בהליכה איטית, עם או בלי אדם נוסף
להחליף עימו חוויות, ואתה סופג את הטבע אל קירבך, אוצר בך
רשמים שייצור עירוני חווה רק לעיתים רחוקות ומוטב לו שיחדד את
כל חושיו לקלוט לספוג וליהנות.
אנפות הצדות צפרדע מקרקרת, שחף טועה היורד אל מי השלולית למצוא
מאכל חביב, עורבים המציקים לשחפים במעופם או להקת זרזירים
המפליאה בתרגילי אווירובטיקה מדהימים, כשאינך יכול להפסיק
להתפעל כיצד אין ציפורים אלו מתנגשות זו בזו בעת פנייה חדה של
כל הלהקה מצד זה אל האחר. אתה מנסה למצוא את המפקד, זה שנותן
את ההוראות המבוצעות בדייקנות שכזו פעם אחר פעם, גלגול אחר
פנייה חדה אחר הגבהה ושוב גלגול, כשבמבט מלמטה נראית כל הלהקה
כסדין ענקי המונף ומנוער ביד נעלמה הנה והנה עוד ועוד עד
שצונחת כל הלהקה על צמרות העצים ללינת הלילה.
אתה צועד בשטח הבור שבין השלולית לכביש הסמוך ואתה נדהם למראה
שטיח הכלניות האדום הסמיך שתחת רגליך. אינך יכול להימנע מלדרוך
על הפרחים האדומים העדינים והיפיפיים, ואתה יודע כי אינך איזה
ונדליסט דורסן רשע, אלא חובב טבע מאושר בינות פרחי הבר השופעים
סביבך.
אני נמשך למקום זה פעם אחר פעם. אני מביא חברים להראותם את
פלאי הטבע וחווה אותם בכל פעם מחדש. והנה כאשר אני מתקרב אל
ניצן של צבעוני ועולה לשם כך על תלולית קטנה שערוץ צר מלא
קוצים מצידה, קופץ לו לפתע, לרוב פליאתי, שועל יפהפה מבוהל שנס
על נפשו כאילו אמרתי לפגוע בו, כשזנבו כפרוות המינק משוך לו
מאחוריו בהדר.
לא בכל יום אתה פוגש שועל בטבע על דרכך. אלו חיות ביישניות מאד
ונחבאות אל הכלים. בכלל מזל רב דרוש בכדי לפגוש את אותן חיות
בר שאנו מטיבים כל כך להכירן מהספרים או מגני החיות. דורבן,
גירית הדבש, שועל, ארנב ואף קיפוד וחולד ועוד רבות אחרות הגרות
וחיות ממש בשכנותנו, מטרים בודדים מגבול בתי השכונה. את אותו
שועל או את אחיו או חברו פגשתי עוד פעם אחת, בתוך השכונה ממש,
כאשר חצה במרוצה משוכת זנב מפואר את רחובה הראשי של שכונתי בעת
שטיילתי עם כלבתי בטיול הלילה שלנו.
אחת החוויות המופלאות שזימן לי הטבע לאחרונה, הייתה דווקא לאור
היום, במקום כה שיגרתי שאיש אינו מחכה למצוא בו את הטבע
בפעולה.
היה זה כאשר בדרכי לקופת החולים. כשאני צועד ברחוב נקרה לפני
מחזה לוליינות מדהים. בין המקווה שבמקום לבין בית הספר היסודי,
מתוח בגובה צמרות העצים קו טלפון. על קו זה צועדת לה זיקית
באיטיות זהירות וסבלנות אין קץ, מהעמוד האחד אל משנהו.
נעצרתי על המקום כשאני מביט בה בהתפעלות. איש לא שם ליבו אלי
או אל הזיקית שעל חוט הטלפון. המרחק מהעמוד הראשון אל הבא
אחריו הוא מספר עשרות מטרים. הזיקית התקדמה בקצב של מספר
סנטימטרים לדקה. היא מושיטה ידה הימנית קדימה בתנועה איטית
זהירה, לופתת את החוט, גופה מתוח כקפיץ, ראשה קדימה ועיניה
קבועות לפנים. היא ממשיכה ומעבירה אט אט את רגלה השמאלית עד
שזו פוגשת את החוט ולופתת אותו. אחר כך מושיטה הזיקית את ידה
השמאלית ובהמשך את רגלה הימנית. כל תנועה אורכת כנצח, כמו בסרט
המוקרן בהילוך איטי במיוחד.
איזו סבלנות דרושה לה, אני מתפעל. אני עומד שם ומסתכל כיצד משך
דקות אינה מתקדמת הזיקית אלא צעדים מספר, ואני נזכר שעלי להגיע
אל הרופא בזמן ואינני רוצה להפסיד את תורי ובצער ממשי אני עוזב
את המקום.
רבע שעה מאוחר יותר אני שוב ברחוב מחפש את הזיקית. היא כבר
עברה מספר מטרים. כעת היא נמצאת בקרבתם של ענפי עץ המשתפל אל
חוט הטלפון המתוח תחתם. העמוד כבר בתחום השגתה. היא מתקרבת
איליו באותה מתיחות הגוף ואיטיות התנועה כבראשונה.
השומר בשער בית הספר מתחיל להתעניין במעשיי. אני מזמין אותו
לבוא ולצפות בפלא. הוא שאינו אולי חובב טבע כמוני, מבטל תחילה
את העניין כלא כלום, אלא שתוך דקות הוא מוצא עצמו מרותק לא
פחות ממני למתחולל מעל, ואפילו מזמין חבר נוסף לבוא ולצפות.
בהגיעה אל עמוד החשמל חוככת הזיקית בדעתה מה לעשות כעת. היא
מנסה בתחילה לתפוס ולהיאחז בעמוד פעם מצד אחד ואחר כך מצד שני,
מנסה להתלפף סביבו ללא הואיל ומחליטה לוותר ולהמשיך ולשים יהבה
בחוט שלא אכזב אותה עד כה. היא ממשיכה הלאה והלאה וכשרואה את
ענפי העץ מרחק קצר לפניה, היא מאיצה את צעדיה לכדי ריצה, מזנקת
אל הענף הקרוב ונעלמת.
מזל טוב זיקית, אני מאחל לך אריכות ימים.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 31/12/02 4:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יובל לב

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה