דמעה...
טיפה מלוחה,
טיפה מלוחה בים של טיפות מלוחות.
ערבוביה של פחדים,
מערבולת שלמה של כעס.
יושב לי שם בוכה,
מנסה להסתיר את זה במעטפת גבריות,
אבל איך אפשר להסתיר דמעה,
טיפה מלוחה,
בים של טיפות מלוחות.
בוכה עליו ובוכה עליה,
בוכה עליהם ובוכה עליהן-
בוכה על ההוא שם שכמעט היה אסטרונאוט,
בוכה על זאת עם החולצה האדומה שיכלה להיות בלרינה,
בוכה על שלושתם, שיחד רצו להקים מועדון,
בוכה על חמישתם שרצו לייסד מפלגה ולגרום לשינוי,
בוכה על מדינה שבורה ונכאבת.
בוכה טיפה מלוחה,
בים של טיפות מלוחות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.